שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה רל"ב
ברכות ושמחות בחודש אדר, לחכם בחכמות התורה פרי עץ הדר, ה"ה הרב המופלג בתורה ובחסידות מחדש בתורת ה' נפלאות, מו"ה שבתי ליפשיטץ נ"ו מורה צדק לעדתו בק"ק יולניצא בעהמ"ח שרביט זהב
אהובי ! מכתבו קבלתי, ומה שהעיר על מה שכתבתי בסדור רשב"ן ח"ב סי' כ"ג כי התפלה "ובכן" תן פחדך "ובכן" תן כבוד "ובכן" צדיקים וכו' תיקן ר' יהודא בר עילאי ומעלתו מצא בזוהר בשלח דף ב"ן שמפורש כי רב בבבל תיקן הני "תלת ובכן". מראש אני אומר השערקי כי לדעתי אלו תלת תפלות תיקנו אנשי כנה"ג, רק שהוא ר' יהודא הוסיף לומר מראש "ובכן" ובזה מדוקדק לשון הזוהר הני "תלת ובכן". וע"ז הבאתי ראי' כי מצינו שהוא ר' יהודא למד לבני ישראל לומר על המקום ית"ש והו (סוכה מ"ה) שיאמרו אני והו הושיעה וכו', לפי שאני והו בגימטריא אנא ה' של ארבע אותיות ובמספר ע"ב נגד שם של ע"ב (מנהגי ר' אייזיק טירנויא), ויען כי מספר אני והו כמספר בכן, והוא הוא ר' יהודא דרכו הי' להלביש רעיוניו בסימנים לרמז על ענין דבר מוסר. כמו שמצינו בהגדה לפסח ממכלתא שנתן סימן לעשר מכות דצ"ך עד"ש באח"ב", ללמד לקטנים ולגדולים שאלי עשר מכות נחלקו לג' כתות ומהם שנים הראשונים בהתראה והשלישי בלא התראה, ולכן דם צפרדע היו בהתראה וכינים בלא התראה, עדש, שנים הראשונים בהתראה, ללמד בזה כי אין עונשין אלא אלא מזהירין ודי להזהיר שתי פעמים, וכן באחב היו ב' תראשונים בהתראה:
ועוד רמז וטעם לסימן זה כי ג' הראשונים הי' ע"י אהרן במטה, עדש ע"י משה בלא מטה, באחב ע"י משה במטה, וכ"ז לעורר הבנים וללמד תורה ומוסר בסימניו:
ולזאת הוסיף הוא לסימן לומר "ובכן" לעורר שרק "בכן" יבא אל המלך לבקש רחמים, אם גם הוא בעל רחמים, רק אז יכול לבקש חסד אם גם הוא עושה חסר. והוא הוא ר' יהודא שכל דרשותיו הי' לקרב ולא לרחק כמ"ש במשנה עדיות ר' יהודא אומר אלי' יבא לקרב ולא לרחק, והוא הוא שדרש בסנהדרין צ"ב שגם מנשה יש לו חלק לעוה"ב, והוא ר' יהודא שאמרו עליו בברכות ס"ג שהי' ראש המדברים בכל מקום בכבוד התורה, והוא הוא ר' יהודא שקירב גם הממזרים שכשרים לדון דיני ממונות בירושלמי סנהדרין פ"ד הלכה זין, והוא הוא הי' הראשון שדרש ברבים ראש השנה יום הדין" דכתיב "מראשית השנה" ועד אחרית השנה, מר"ה נידון מה יהי' בסופה וילפינן שהוא "תשרי" מדכתיב בכסה ליום חגנו איזה חג שהחודש מתכסה בו זה תשרי וכתיב כי חק לישראל הוא כמבואר בר"ה דף כ"ט ובר"ן שם. אך מן ר' יהודא לא רצו לקבל הדרש שבר"ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, עד שבא רב בבבל ופרסם ג"כ שר"ה הוא יום הדין ותיקן לומר זה היום תחלת מעשיך כדעת ר' יהודא, ומעתה שניהם אמת כי ר' יהודא תיקן ההוספה ובכן והוא פרסם שר"ה הוא יום הדין, אך גם על שם רב בבבל נקרא התיקון באשר הוא השריש האמונה שר"ה הוא יום הדין בלב המון:
וכן מפורש במס' סופרים פי"ט רב תיקן לומר זכרנו לחיים וכו' וכתוב וכו' בספר החיים וכו' יען דהרבה מחכז"ל אמרו שבניסן נברא העולם, והרבה אמרו שאדם נידון בכל יום, והוא רב שנתקבלו דבריו בבבל עמד לימין דרשתו של ר' יהודא, כ"ד ידידו הטרוד והכותב בחפזון רב:
הק' שלמה הרש שיק.