אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה ר"י

תשובה ר"ט

שיל"ת קארצאג ט"ז אדר תרל"ז לפ"ק. בחודש אדר יברך ה' פרי עץ הדר, ה"ה ידידי מחותני הרב המאור הגדול, חכם הכולל, מו"ה משה דוד האפמאן ני' רב בק"ק אונגאריעא בראד יע"ה.

אהובי בספרך היקר שבלים כתבת שבתלמוד ומדרש לא מצינו רמז למנהג תשליך הנהוג בישראל, לע"ד כי הוא מנהג ישן נושן דכתיב בנביאים וכתובים. כתיב מלכים א' כאשר צוה המלך דוד שימשחו את בנו שלמה למלך אמר קחו עמכם את עבדי אדוניכם והרכבתם את גיחון, והוא נחל. ומכאן למדו חכז"ל הוריות י"ב מושחין מלכים על המים עיי"ש. ואח"כ כתיב ויקח צדוק הכהן את שקרן ויתקעו בשופר' ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה. א"כ חזינן שמקדמת דנא כאשר כתרו המלך משחו אותו אצל הנחל ותקעו בשופר:

וכן מצינו נחמי' ח' ויאספו כל העם כאיש אחד לפני שער המים וגו' ויביא עזרא הכהן את התורה וגו' ביום א' לחודש השביעי וקרא לפניהם התורה וגו' עיי"ש. א"כ חזינן שהתאספו גם אז אצל הנחל ללמוד ולקבל התורה ולקבל עול מלכות שמים:

ומאז נשאר בישראל המנהג להתאסף אצל הנחל ביום א' לחודש השביעי שהוא "א' דר"ה" ויום ראשון לבריאות האדם ואנו אומרים "מלכיות" שמקבלין עלינו עול מלכות שמים באהבה:

שלמה בני על הפרדה והורדתם אותו על

והנה ראיתי שגם בקיצור של"ה מערער ומתרעם על המנהג שמנערין שולי הבגדים אצל הנהר בשעת שאומרים הפסוקים ותשליך במצולת ים וגו', ולע"ד שנעלם מבעל השל"ה מ"ש בתשובת הרשב"א סי' ט' שאסור לערער ולבטל גם השיחה אשר בפי הזקנים והזקנות, עיי"ש. וברור בעיני שגם מנהג זה הוא ישן נושן מימי הנביאים. כתיב בנחמי' ה' כאשר צוה וגזר שימחלו חובותיהן וישיבו המשכנות, והם אמרו לא נבקש וכן נעשה כאשר אמרת, הוא אמר:

ואקרא את הכהנים ואשביעם לעשות כדבר הזה, ואמר, גם חצני גערתי (אויך שיטטעלטע איך מיינען ערמעל), ככה יגער אלקים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה וגו' עיי"ש. הכונה שהי' מנהג מימות עולם לעשות פעולה בדמיון שיתקיים בחיוב, דכתיב גבי אברהם (בסדר לך) ויעבור אברם בארץ, וכתב הרמב"ן, ודע כי כל גזירת עירין כאשר תצא מכח הגזרה אל פועל דמיון תהי' הגזרה מתקיימת על כל פנים, ולכן יעשו הנביאים מעשה בנבואתם. כן עשה ירמי' סי' כ"ח שצוה לברך, והי' ככלותך לקרא את דברי הספר הזה תקשור עליו אבן והשלכת אל תוך פרת ואמרת ככה תשקע בבל וגו'. וכן ענין אלישע (מלכים ב' י"ג) בהניחו זרועו על הקשת ויאמר אלישע ירה ויורה ויאמר חץ תשועה להי וחץ תשועה בארם, ונאמר שם ויקצוף עליו איש האלקים ויאמר "להכות חמש פעמים" וגו', ולפיכך החזיק הקב"ה את אברהם בארץ ועשה לו דמיונות בכל העתיד להעשות בזרעו עיי"ש:

ובזה מובנים דברי הש"ס הוריות י"ב אין מושחין את המלכים אלא על המעיין אמר אביי השתא דאמרת סימני מילתא היא יהא רגיל ליכול בריש שתא רוביא וכו', ועיי' ברמ"א או"ח סי' תקפ"ג לאכל "מתוק ובשר שמן" וכל זה הוא מנהג ישן דכתיב בנחמי' ח' שאמר בר"ה לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו'. ומאז בא המנהג לנער הבגדים בא' דר"ה שהוא ראשון לעשרת ימי התשובה לומר ככה ינער אלקים את האיש אשר לא יקיים את דברי התורה הזאת. והמנהג להשליך דבר אל הנחל בעת שאומרים ותשליך במצולות ים כל חטאתינו הוא ג"כ כמו שצוה הנביא לעשות פועל בדמיון שיתקיים אח"כ בחיוב:

והיטב אמרו חכז"ל בש"ס ב"ק צ"ב שעל מה דאמרי אינשא צריכין לחקור בתורה ובנביאים ובכתובים ובמשנה וברייתא מאין בא המאמר והמנהג השגור בפי המון, עיי"ש היטב. ואם גם נעלם מאתנו המקור להמנהג הנהוג בישראל כל זה בא לנו לפי שלא כתבו בטעם המנהג, והקדמונים ידעו מכל דבר הטעם, אבל האחרונים בגולה שכחו המקור. וראה מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה מנחות רפ"ד וז"ל:

ענינים ידועים ונהוגים ביד העם ואין ענין מהן נפלא משום אדם לא ראו לדבר בהן כמו שלא סדרו התפלה והאיך יתנהג השליח צבור לפי שהי' מפורסם, עכ"ל. כן אני אומר על התקנות ועל המנהגים שלא עלה על לבם לדבר בש"ס בבלי וירושלמי בטעם המנהגים, באשר אז הי' גלוי לכל כנלע"ד ברור. והנני דוש"ת ושלום כל אשר לך ובשלום המחותנים לעוויא יחי' ידידך ומחותנך:

הק' שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה