אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה ר"ט

תשובה ר"ח

באו"ח סי' תק"ע סיפר ומונה ממגלת תענית הימים שגזרו בהם תענית צבור, ח' טבת גזרו לכתוב התורה בלשון יונית בימי תלמי המלך, ט' בו לא נודע איזה היא הצרה שאירע בו. כבר כתבתי במקום אחר (עיי' תשובה א') שבתיבת לא נודע הודיעו ברמז כי נולד ילד עלוב (אותו איש) שחגגו תלמידיו יום לירתו, וישראל ישבו בצער שנתקיים בהם:

מהרסיך ומחריביך ממך יצאו. והנה הטו"ז מקשה הא מפורש בסליחו' עשרה בטבת שמת עזרא הסופר בתשעה טבת? ואמ"ו הגאון בעל מהרם שיק ז"ל אמר בשם רבו בעל ח"ס ז"ל כי גזרת תלמי לפרש התורה בלשון יונית היתה גזרה שאין למעלה ממנה, יען שע"י שילמדו התורה בלשון יונית תתבטל כמעט כל התורה, כי רובא דרובא מהלכות אנו למדין מראשי תיבות וסופו תיבות ומאותיות גדולות וקטנות ומן חסיר ויתיר וכל הלכות קשורים בלשון התורה כמו השלהבת בגחלת, וכתיבתה בלשון יונית היא גזרה כמו מיתת הצדיקים המלמדים אותנו תורה שקיבל משה מסיני בעל פה. ומעתה חית טבת שבו ביום היתה הגזרה לכתוב התורה בלשון יונית היא היא הגזרה שמת בטית טבת עזרא הסופר שעליו אמרו בסוכה דף כ' כשנשתכחה התורה עלה עזרא מבבל ויסדה, ואמרו בסנהדרין כ"א שעזרא הי' גדול כמשה, ולכן מיתת עזרא והגזרה לכתוב תורה בלשון יונית אחת היא, ולכן לא מנאו יום טית טבת בפני עצמו, זת"ד:

והנה הגם שהכונה נכונה בכ"ז הלשון אלא נודע איזה היא הצרה אין מכוון בטעם הנאמר. ולי נראה שבכלל דברי לא נודע איזה היא הצרה שאירע בו מבואר הטעם שלא פירשו שמת בו עזרא הסופר, כי מאחר שכבר הי' גזרה בחית טבת, ואח"כ בטית בו מת עזרא הסופר, ואח"כ ראו ומצאו שנולד בטית בו אותו איש שהרס התורה וחלק על הקבלה ורבים הלכו אחריו לכן כתבו "לא נודע לנו" עכשיו אם להתענות בשביל שמת בו עזרא הסופר שהי' גדול כמשה רבינו או להתענות בשביל שנולד בו הילד עלוב שהביא צרות רבות ורעות על ישראל, לולי ה' שהי' לנו שלא ינום ולא יישן שומר ישראל:

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה