אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה רה"ע

תשובה רע"ד

שיל"ת עש"ק ויחי תרנ"א לפ"ק. יוסיף ה' חיים וכי טוב וכל טוב לידידי הרב המאור הגדול, צדיק תמים מובהק ומפורסם לשם ולתפארת מו"ה יוסף אונגאר בק"ק פישט אן השי"ן,

ידיד נפשי ! מכתבו קבלתו לשמחת לבבי, ואעשה רצונו לקיים רצון יראיו יעשה וכו'. ומה שתמה על דברי מרן בעל מהר"ם שיק ז"ל בתשובותיו ליו"ד סי' קס"ט שרוצה להוכיח שאסור לכנות את שמו בשם גוים מה"ת, האיך הפריז על המדה אם מקדמת דנא קרא עצמם בשם לעז, והרבה שמות הם מעם פראנציאה והרבה מעם דייטשלאנד, והאריך בזה בחכמתו להראות פני' להקל וללמד זכות על ישראל. גם בעיני יפלא, ולע"ד כי בהשכל ובדעת התחילו עוד בימי התנאי' לכנות שמם בלשון שדיברו האומות שהתחילו להתחבר עמהם במשא ומתן כדי להחיות ולפרנס את ביתם בגולה. הטור ומחבר ביו"ד סי' קנ"ט פסק שמה"ת מותר להלוות לעכו"ם בריבה, וחכמי' אסרוהו משום גזרה שמא ילמוד ממעשיו, והאידנא מותר בכל ענין משום שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנשא ונתן עמהם. והנה דברי הטור ומחבר צריכין ביאור, הא באו"ח סי' קנ"ו פסק ג"כ המחבר ויזהר שלא להשתתף עם עכו"ם שמא יתחייב לו שבועה ועובר משום לא ישמע על פיך, וכתב הרמ"א ויש מקילין בעשיית שותפות עם עכו"ם, משום שאין העכו"ם בזמן הזה נשבעים בע"א ואע"ג שמזכירין הע"א מ"מ כונתם לעושה שמים וארץ, וכו' עיי"ש. ומעתה קשה א' למה לא כתב באו"ח שיש לחוש שמא ילמוד ממעשיו, וכן קשה למה לא כתב ביו"ד והאידנא מותר משום שעכו"ם בזה"ז אין עובדי' לע"א וכו' ב' קשה על לשון הרמ"א שכתב שעכשיו מותר לעשות שותפות עם עכו"ם משום שבזמן הזה אין נשבעים בע"א, והאיך מצאנו ידינו ורגלינו בימי חכמי המשנה והתלמוד שעשו שותפות עם עכו"ם, דהא אמרו במשנה שבת דף ק"ן ולא יאמר אדם לחברו בשבת לשכור לו פועלים, ומקשה בש"ס פשיטא מ"ש הוא ומ"ש חברו ? ותירצו חבר עכו"ם, הרי שעשאו שותפות גם בימים ההם ל ג' הקשה הטו"ז בריש סי' קנ"ט ביו"ד קושיא עצומה למה חכמי התלמוד גזרו בימיה' שלא ליקח ריבה מעכו"ם כדי שלא להתחבר עמהם ולא ילמוד ממעשיהם ולא גזרו מטעם זה על משא ומתן ? והנלע"ד כי משא ומתן עם עכו"ם לא נאסור רק מטעם שלא בא להתחבר עמהם וילמוד ממעשיהם ויען כי במשא ומתן בא בהתחברות עם כל מיני בני אדם, וההתחברות הוא רק כדי להרויח ממון, ואין הקונה משועבד למוכר ולא המוכר לקונה, ומאת לא חששו במשא ומתן שמא ילמוד ממעשיו, ולכן לא גזרו במשא ומתן, משא"כ להשתתף עמהם בעסק אחר שיהי' מקושרי' זה עם זה בשטר ובכתב זמן ארוך בזה חששו ואמרו שלא להשתתף כל זמן שיש לחוש שמא ילמוד ממעשיו או שיתחייב שבועה זה לזה. ומעתה בימי חכמי המשנה לא חששו שילמדו ע"י השותפות ממעשיהם לא אסרו כמו שלא אסרו בימי חכמי הגמרא שילמוד ע"י המשא ומתן ממעשיה' הרעי', משא"כ בהלואה שפיר גזרו שמא ילמוד ממעשיה' יען דמחובר עמו ימים הרבה וכן הלוה משועבד למלוה ויש לחוש לקירוב הדעת, ודו"ק. ועד"ז מצאתי ג"כ בספר המדע מכרתי ופלתי ביו"ד סי' קנ"ט עיי"ש:

ואחר שבאו בני ישראל בגולה בין או"ה ובאו עמהם בקשר משא ומתן ושותפות והתחילו לכתוב שטרי מקח וממכר והלואה, ורוב שמות בני ישראל הם משמות הקדושים, כגון ישראל, ירחמיאל, יקותיאל, שמואל, ידידיה, טוביה, צדקיהו, גדליהו וכהנה עד אין מספר, ולא רצו לכתוב אלו שמות הקדושי' בשטרות שלא יבאו בידי העכו"ם ולידי בזיון קראו את שמותם בשם לע"ז. ומאחר שעשו כן לתכלית האמת לא נגעו ולא פגעו בתורת האמת:

ומה שכתב הדר"ג על דברי ר"י בשבת קי"ח ע"ב שעלה לדוכן אף שלא הי' כהן ומבאר ע"פ הגדה לע"ד נראה לומר במאמר זה פירוש נכון ע"פ הלכה. מראש אני מוסיף להקשות על הקושיות ודקדוקי' שנאמרו במאמר הדין, למה הוסיף במאמרו יודע אני בעצמי, וכי לא די לומר יודע אני שאינני כהן ? ב' האיך עלה על דעת החברי' לומר לזר שיעלה לדוכן שהוא מצוה שנאמרה לכהני' ?

ונראה לי בכונתם להלכה ולמעשה כי רוב הפוסקי' סוברי' שמתנות כהונה נוהגת גם בזמן שאין בהמ"ק קיים כמ"ש המחבר ביו"ד סי' ס"א. והקשו האחרוני' למה באמת אין נוהגין כן ? וכתב הפלתי שם לפי שבזה"ז אין לנו כהן מיוחס ורק ע"פ החזקה, ובאמת הי' מהדרין שנהגו ליתן בכל יו"ט מתנות לכהן ושלא ליתן כל המתנות לכהן אחד נהג אחר מן הגאונים ליתן לישראל שיש לו אשה ממשפחת כהנים שיאכל בשביל אשתו, עיי"ש ובח"ס ליו"ד תשובה ש"א. והנה בגיטין פרק ה' משנה ויו אמרו אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון וכו' ומבאר שם בברטנורא שמעיקר הדין ממזר ת"ח קודם בכל ענין לע"ה כהן. ומעתה במקום שיש כהן עם הארץ הי' מן היושר שלא יברך הוא רק הכהן אשר מבקשי' תורה מפיו, רק שהי' התקנה מפני דרבי שלום וכן זכר למקדש שיברך הכהן דוקא גם אם הוא עם הארץ, אבל במקום שאין כהן מן היושר שיברך הת"ח, כי הוא הכהן אשר מבקשי' תורה מפיו, ועוד שלא תשתכח תורת ברכת כהנים, כמ"ש להלכתא שבזמן הזה מפרשין חלה בחוצה לארץ בשלא תשתכח תורת חלה מישראל" (עיי' יורה דעה סי' שכ"ב), וכן פסקי' אם אין לו ארבע מינים בסוכת יטול המינים שיש לו כדי שלא תשתכח המצוה (עיי' או"ח סי' תרנ"א), וכן נותנין מחצית השקל בפורים שלא תשתכח תורת מחצית השקל (או"ח תרצ"ד), ומעתה בעת שלא הי' בבהכ"נ כהנים עשו זכר למקדש שלא תשתכח תורת ברכת כהנים יצא לברך אחד מן החכמים הצדיקי' אשר תורה מבקשי' מפיו, ובלתי ספק צוו כן לחכם שהי' כהן מצד אמו, אמנם הוא ר' יוסי סיפר הגם שידע שאיננו כהן גם מצד אמו בכל זאת שמע לקול החברי' ועמד לדוכן שלא תשתכח תורת דוכן. וז"ש ידעתי אני בעצמי שאינו כהן, אע"פ שברור לי שגם מצד אמי (עצם מעצמי ובשר מבשרי זו אשתו) אין אני ג"כ כהן, בכ"ז עליתי ומדוע בחרו אותי מכל החבורה לעמוד לדוכן לעשות זכר למקרש ? לפי שידעו שמימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי, וכל מי שזהיר בדבורו ומקיים דבריו כדאי והגון הוא לברך את ישראל, וכן שמעתי ממורי הגאון מהר"ם שיק ז"ל השותה מים לצמאו, מי שלומד ומלמד תורה לישראל כצמא למים, הוא מברך לישראל, שהכל נהי' כדברו, וברכתו מתקיים, ידידו הש"ת:

שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה