שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה ר"ב
שיל"ת קארצאג ד' ער"ח כסליו תרנ"ד. אורה ושמחה וששון להרב המאור הגדול, חכם הכולל מו"ה אהרן ראטה נ"י רב בק"ק סיקלאש יע"ה:
מכתבו וחקירתו מתי תיקנו ומדוע תיקנו תענית שובבי' קבלתי, והנני לרצונו להודיע דעתי. כתיב בתורת החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. והנה במאמר הזה נאמר שתי פעמים "לכם" ? וקבלתי ממורי הגאון בעל מהר"ם שיק זיע"ל שכפל המלה "לכם" בא להורות כי אומות העולם לא ידעו ולא רצו לדעת מחדשי הלבנה ורק חשבונם הי' לחמה, אך בני אברהם יצחק ויעקב חשבו חדשים אחר הילוך הלבנה, וזה החשבון הי' לאדם הראשון וכן לחנוך ינח, כמו שמפורש בפירוש בתורה בזמן המבול:
ועד צאתם ממצרים אף שחשבו אחר חדשי השנה כפי הילוך הלבנה, בכ"ז הי' להם בקבלה למנות חודש תשרי לראשון שבו נברא העולם כדעת ר"א בר"ה דף י"א. ובמצוה ראשונה נאמר להם למנות זכר ליציאת מצרים מן החודש אשר בו יצאו ממצרים, וזה יהי' להם לעולם הראשון בחדשים
וזה שאמר "החודש" הזה לכם ראש חדשים, לכם הי' החודש מקדמת דנא החשבון לחשוב חדשי הלבנה, אבל מעתה לא לבד שאניניכם יהי' כפי הילוך הלבנה, אלא ראשון הוא לכם שמכאן והלאה יהי' ניסן הראשון בחדשי השנה ולא התשרי שהי' עד עתה חודש השביעי:
ולא לבד שנצטויו לקבוע המועדים כפי הילוך הירח, אלא שתלה קביעת המועדים לעתים התלוים במהלך השמש, כמו חג הפסח שצריך להיות בי"ד לחודש הראשון, בכ"ז צריך להיות בעת האביב, כמ"ש שמור את חודש האביב, וכן תלה חג השבועות לקץ חמישים יום, ויהי' בעת בכורי קציר חיטים. וכן חג הסוכת קבע בחדש השביעי שהי' מקדמת דנא הראשון וקבע אותו שיהי' בעת האסיף, וכל זה תלוי בהילוך השמש, וא"כ הם דברים מקבילים זה לזה ! וידוע כי יש י"א יום בין י"ב חדשי השנה לפי הילוך הירח והילוך השמש. ואנחנו צריכין להשוות בין שנת החמה וחדשי הלבנה, ומשפט ההשויה הזאת קשה מאד לבינת אדם ויתבלבל בה מאד, כי מי בכל הגוים וחכמיהם מיום החלו בני אדם לחקור בתקופות השמים ומהלכי מאורותיהן, ומי בכל אנשי השכל והבינה ידע מדת שנת החמה בחשבון מדוקדק ומצומצם בדרך מופת? ומופלאין שבהן וגדוליהן כמו בטואלמעאוס וחבריו הודו ולא בושו שאין אתם יודע עד מה !
וכן אין ביניהן יודע במופת ישר מדת החודש וכמה בין מולד למולד, כי הפליגו בחשבנותיהם וטרחו ויגעו, וברוב הימים מצאו המדה בקרובה ולא בצומצמת, כי אין זה בכח בינת אדם אע"פ שהוא מדרכי הבינה, כי גבול נתן ה' לבינת אדם:
עד פה ולא תוסיף ! לכן מן הנמנע להשוות חדשי הלבנה עם שנות החמה בדרך קבוע
אבל לבני ישראל מסר ה' ע"י משה משה רבינו אופן תקופות השמים והמאורות, והודיע סוד עבורין, והוא מסר הכללים והפרטים לאנשי דורו לזקנים ולנביאים מבני יששכר, כמ"ש בדברי הימים א' י"ב ל"ב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה בישראל, והם קבעו החדשים ועברו השנים. ואין ספק שידעו סודות רבות בחכמות תקופות ומזלות אשר לא יודעו מדרכי השכל והבינה אשר בנפש האדם !
אך בחטאינו הרבים גלינו מארצינו, אבדנו גם מחכמות הללו ולא נשאר מהם אתנו זולת דברים מועטים לתיקון המועדים, והוא המחזור של י"ט שנה, שבמספר זה מן השנים נשתוו חדשי הלבנה עם שנות החמה, וקבלה בידינו כמה עבורים וכמה פשוטים וכמה חסרים בכל מחזור ומחזור. וכן מדת החודש מכ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקי שעה תתר"ף לשעה, ומדת שנת החמה משס"ה, ימים ואיזה שעות כמו שכתב ראב"ע בחומש:
והיתה קבלה בידם ממשה רבינו שלעולם יקבע ב"ד שבע שנים בכל י"ט שנה שהם רל"ה חדשים, והם ששה אלפים יום גם תתקל"ט גם שתי שלישית יום, גם תקצ"ה חלקים, ואלו הם י"ט שנות החמה בלי תוספות ומגרעת:
וכמה תמה החכם בטלמיאוס על החשבון המצומצם הזה ממדת החודש וממדת השנה ומקביעת המחזור של י"ט שנה, והודה שהוא ענין אלקי, וראיה גמורה ומופת על הנבואה שהיתה בישראל !
והחבר השיב למלך כוזרי:
אם יהי' קדוש החודש רק ע"פ ראייה, מה יעשו אם ימלאו העבים גשם ולא תראה הלבנה ? ועוד הא כל ארבעים שנה שהלכו ישראל במדבר הי' הענן מכסה אותם ביום ועמוד אש בלילה, א"כ בכולם שמש ביום ולא ירח בלילה, כמ"ש נחמיה גו' ואתה ברחמך לא עזבתם במדבר עמוד הענן לא סר וגו', ומהיכן קבעו החדשים ע"פ ראיית הלבנה ?
ועוד כי דוד אמר ליהונתן מחר חודש (שמואל א' כ"ה), ומהיכן ידע דוד שמחר חודש ? שמא לא תראה הלבנה ולא יקבעו מחר חודש ? אלא שקיבל משה רבינו מפי הגבורה פירוש החודש הזה לכם וענינו בסוד החשבון והוא מסר הכל לחכמי דורו:
זאת אחת מן הראיות הברורות שמכריחין דעת האדם להאמין כי משה אמת ותורה שבעל פה אמת, וכל חוקות התורה עם התקנות והמנהגים שמסרו לנו קדמונינו הן הן החכמה והבינה הגמורה אשר אין למעלה ממנה. וארבנאל בסדר בא וגן נעול מאריכין בזה הענין, עיי"ש:
וביארתי בזה מאמר נפלא בש"ס שבת דף קמ"ז ע"ב. ר"א בן ערך איקלע להתם אימשך בתרויהו (פירוש רש"י שתה יין ורחץ הרבה) איעקר תלמודיה (פירוש רש"י שכח תלמודיה) קרא תמור החודש הזה לכם מתוך שכחה וטעות החרש היה לבם, ופלא, האיך בשתיית יין הרבה ורחיצה במים ישכח אדם גדול לקרא בספר ? ואמרתי כי ר"א בן ערך כאשר בא מבבל לארץ ישראל ולמד שם אצל חכמי ירושלים את סוד העבור וראה חכמתם וקדושת ארץ ישראל, אז ראה עין בעין כי משה אמת ותורתו אמת ושהשכינה. שרוי בישראל. צעק ובכה בצער על חרבן בית מקדשינו והאיך ירדו ישראל מקדושה לטומאה, והאיך לא ראו והשיגו שתורת משה רבינו מן השמים וכל חקותיה ומשפטיה הן הן החכמה העליונה בצערו. שתה יין כמ"ש תנו יין למרי נפש, והלך לרחוץ במים כדי לטהר את גופו בעלותו מבבל. ואז קרא החודש הזה לכם זה מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. מצוה הזאת די לנו להבין ולהשיג האיך החרש דיה לבם שפנו עורף לתורת אמת:
אומות העולם שסופרים ומונים לחמה, ובכל זאת הם גם הם אומרים שיש חדשים, אומרים י"ב חדשים הם בשנה, ושם חודש הוא אחר הילוך הלבנה שמתחדש עצמו בכל חודש, ועל שם זה קוראים שאמחוא שהוא מן תמצא ובשנ' העבור הם עצמם רואים שי"ג פעמים הירח מתחדש עצמו, ומוציאין מפיהם שקר, וכי לא אמר ר"א ב"ע בצדק:
החרש הי' לבם ? ולכן בשנת העבור שאנו רואים עין בעין שהחשבון המצומצם ממדת החודש וממדת השנה ומקביעות המחזור של י"ו שנה שמסר לנו משה הוא ענין גדול הבא מן השמים, וכשם שהחשבון זה שמסר בע"פ הוא אמת והוא מן השמים, כן כל הלכות שמסר לנו בע"פ הם מן השמים, לזאת הזמן מעורר אותנו להתוודות על החטאים ועל הפשעים שחטאנו ושעוינו ושפשענו בדברים שבתורה שבע"פ, וזאת היתה הסבה שתיקנו להתענות ולעסוק בתשובה ובתפלה ובצדקה בימים הללו מן חנוכה עד פורים בין גאולה לגאולה למען לארץ וממילא נכון להתענות. חכה בחודש ניסן המעותד לגאולה לביאת הגואל במהרה בימינו, אמן:
וכבר כתב הרשב"א בתשובה סי' ט' שמה שמסרו לנו הזקנים אפילו נשים זקנות קדוש תהי' לנו. ועוד יש לי בזה הרבה ואין הזמן מסכים להאריך כי טרוד אנכי מכל צד. ואחתום בברכה המשולשת בתורה:
הק' שלמה הרש שיק: