שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה ר"א
שלום לידידי הרבני המופלג מו' אברהם צבי פישער נ"י נאמן בק"ק קענדערעש
הנני לרצונו להשיב לו ע"ד שאלתו כי ביום ד' הבע"ל יהי' לו יאהרצייט של אמו עה"ש ונוהג להתענות. אבל נוהג להתענות גם תענית שובבים אע"פ שאין שם מנין התענין, ויען כי קשה לו להתענות ב' ימים בזה אח"ז לזאת ביקש ממני איזה מב' תעניתים קודם. והנני לבאר לו כדעתי שתענית יאהרצייט קודם. הראשן מן הפוסקים האחרונים שמזכיר תענית שובבי' הוא בעל הלבוש סי' תרפ"ה, וז"ל:
יש מקומות נוהגין בשנת העבור לקבוע תענית בכל יום ה' לפרשיות שובבים ת"ת והם מפרשת שמות עד תצוה ועד בכלל, וקורין בפרשת השבוע בשחרית ואומרים שמע ישראל, ובמנחה קורין ויחל ומפטירין דרשו, ונוהגין כן מפני שהשנה ארוכה שיש יותר מחצי שנה בין בה"ב חשון לבה"ב דאדר שהם ימי תענית וכפרה (כמ"ש המחבר באו"ח סוף הלכות תענית) לכן מתענין ה' ימים כנגד החודש העבור שהוא ארבעה שבועות, בכל שבוע ב' ימים. וכדי שלא להכביד על הציבור חלקו השמונה ימים, ואין מתענין בהם אלא פעם אחת בשבוע ביום ה'. עוד שמעתי טעם אחר, כי ראו הקדמונים שהנשים מעוברת היו עלולים להפיל עובריהם בשנה מעוברת, לזאת תיקנו לעסוק בתורה ובתפלה ובתענית שלא יפילו ולדיהן. ונראה לי שלפי טעם זה שפיר מובן למה תיקנו להתחיל בסדר שמות, משום שאותו פרשה מדבר שבני ישראל פרו ורבו, לכן מתפללין שגם עכשיו יפרו וירבו. ואפשר שמטעם זה לא נהגו לקרות גם בשחרית ויחל, כדי לקרות בשחרית הפרשה שפרו ורבו, וכיון שהתחילו כן, נהגו כן כל ימי השובבים, עכ"ל הלבוש:
מעתה לפ"ז נודע שמנהג זה הוא מנהג אחרונים, ובעל של"ה בפ' שמות מבאר ומפרש שתיקנו התעניתים בגלות המר שבאו צרות רבות על ישראל, ואלו התיבות שובבים רומזים בר"ת שובו בנים שובבים, ת"ת רומז בר"ת על תשובה תפלה תענית תלמוד תורה, עיי"ש:
אך תענית יאהרצייט הוא תקנת הקדמונים, דכן מצינו במגלת תענית מביא הימים שמתו הצדיקים שמחויבים להתענות בהם, ואמר מתענין בהן "כמן התורה", וכן מפורש בש"ס נדרים י"ב ובש"ס שבועות דף כ' שביום שמת אביהם לא אכלו בשר ולא שתו יין, והחוב על הבנים לחשב אבותיהם כצדיקים, לזאת לדעתי תענית יארצייט קודם לתענית שובבים. ועוד מטעם אחר יש להקדים תענית יאהרצייט אפילו אם שניהם שוין בטעם ובתקנה דהרמב"ם פ"ה מתמודין כתב כיצד סדר הקרבתן מוסף שבת תחלה ואחריו מוסף ר"ח ואחריו מוסף יו"ט שכל "התדיר מחברו קודם" את חברו, וכן כל הקודם מחברו קודם את חברו", הי' לפניו תדיר ומקודש איזה מהם שירצה יקדים עיי"ש ועיי' או"ח סי' תרע"ח בטו"ז וכן בסי' תרפ"א מ"ש הט"ז לענין נר חנוכה קודם להבדלה:
ויש לחזק דברי ע"פ מ"ש בש"ס מנחות דף מ"ט תמידין דלמחר ומוספין דהאידנא וכו' ולא איפשט. ופסק הרמב"ם פ"ח מתמידין לא מצאו אלא ב' כבשים הרי הדבר שקול אם ירצה להניח למחר יניח. והקשה המשנה למלך על הרמב"ם כיון ששניהם שוים הוי לי' ולמימר שיקריב אותו למוסף שהיא המצוה שבאה לידו תחלה ? ותירוץ דלא דמי, דשאני מצות חלוקות כגון מוספין ותמודין, כיון דמספקא לן איזה עדיף הרשות בידו לבחור באיזה שחפץ כרעתו, אבל במצוה אחת דלא ידעינן אי לקיימה היום או מחר, פשיטא שיקיים היום עיי"ש:
ומעתה לפ"ז אי אמרי' כסברתי שתעני' נו קודם במעלה לפי שהוא תקנת הקדמונים בודאי תענית יאהרצייט קודם, ואי אמרי' ששניתם שוים במעלה בודאי טוב לקיים היום המוקדם ותדיר וזה פשוט וברור לע"ד. ה' הטוב יברכהו וישמרהו וזכות אבות יעמוד לנו שלא נכשל ולא יכשלו אחרים על ידינו כתפלת מוקירו:
שלמה הרש שיק.