אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה קצ"ז

תשובה קצ"ו

שיל"ת ער"ח מנחם אב תרנ"ד לפ"ק יזכה לנחמות ציון וירושלים, ולכל טוב מן השוכן בשמים ידידי הרבני בן גדולים וטובים כש"ת מו"ה גבריאל פיטער ש"צ ומ"צ בגלילי ק"ק קענדערעש יע"ה

אהובי נפשו אותה לדעת דעתי כי במוצאי שבת של חזון ירצה הטבח ישראל לשחוט אחר אמירת הקינות, וחושש לשחוט בליל ת"ב, וביותר שיש לחוש שאם יהי' בשר כשר שיקחו ממנו ויאכלו מה לעשות. הנה כבר נוהגין מקדמת דנא להצניע הסכין מר"ח עד אחר ת"ב ואין שוחטין רק לצורך חולה או למצות שבת או סעודת ברית מילה ופדיון הבן כמבואר באו"ח סי' תק"א, ומעתה מכ"ש בליל ת"ב שאין לשחוט. שנית החשש שחושש מע"כ הוא הטעם שאין שוחטין שמביא שם המג"א בשם אבודרהם דלמא אתי למיכל ממנו. וכתב המג"א ושאר אחרוני' שם שמטעם ב' מותר לשחוט בת"ב יען דאז אין לחוש שיאכלו ממנו:

אמנם עתה בדורנו דור הבוגד בודאי יש לחוש, וא"כ נוסף על מנהג ישן נושן יש לאסור שלא לשחוט שלא לגרום מכשול ולהיות מסייע לעוברי עברה. והגם שבאיסור דרבנן ליכא משום לפני עור לא תתן מכשול, בכ"ז בתענית ת"ב שקיבלו ישראל להתענות הוי כעין דאורייתא, וכמו שהאריך בזה בתשובת מהרי"א או"ח סי' ס"ד:

אבל בדור הבוגד שלנו יש לחוש שאם אלו עוברי עברה לא ימצאו בשר כשר יאכלו גם נבלה וטרפה, ובצירוף הסברא שמא ימצא חולה או יולדת שצריכן בשר בהמה יש להתיר לשחוט כעין שאמרן חכז"ל גבי יו"ט מתוך שהותרה לצורך וכו' וכעין הסברא הואיל או מיקלעי אורחי' וכו', וביותר יען שהטבח הוא ישראל והשוחט הוא משועבד ודין עבד יש לו, וכבר מבאר בחכמת אדם במצבת משה שוחט אבל מותר לשחוט בימי אבלו. ולכן מותר לשחוט בליל ח"ב אחר הקינות לטבח ישראל למען לא יבא לידי איסור נחירה, והכל הולך אחר הכונה, ורחמנא לבא בעי. והבוחן לב וכליות ישלח לנו משיחו במהרה בימינו כתפלת ידידו המצפה לביאת הגואל:

הק' שלמה הרש שיק:

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה