שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה קצ"ג
שמחה ועונג להרב המופלג חריף ובקי מו"ה משה קאניג דיין בק"ק קאבעלסדארף
מה שביקש ממני לדעת האיך יש לנהוג בלבישת בגדים חדשים בימי הספירה אי יש לדמות לימי המצרים או שאין דומה, כי בש"ע ואחרונים באו"ח סי' תצ"ג אינו מוזכר רק איסור נשואין ותספורת, ומעכ"ת שואל ומסתפק בתרתי, כדת מה לעשות בלבישת הבגדים החדשים ובברכת שהחיינו, ובאותו פרק תמה על הקוצר ש"ע מה"ג ר"ש גאנצפריעד כלל ק"כ שמר"ח סיון ואילך מותר לעשות נישואין כמ"ש האחרנים שאין היתר רק בר"ח אייר ול"ג בעומר, זה"ד:
והנני להודיעו דעתי כי האסור של נישואין ותספורת הוא רק מנהג בעלמא המקובל בישראל והר"מ לוזאנו כתב דבמקום מצוה כגון שלא קיים מצות פ"ו או שאין לו מי שישמשנו מותר, ולענ"ד יש ללמוד מאבלות ששם הסכמת רוב הפוסקים לחלק שאם אלמן אבל תוך למד נשא אשה משום שאין לו מי שישמשנו שאסור לבא אליה עד אחר שלשים, משא"כ כשעוד לא קיים פ"ו מותר לבא אליה אפילו בתוך למד, א"כ קשה על הסכמות האחרונים שלא לישא אפי' לא קיים פ"ו בתוך ימי הספירה, וכי אבלות ישנה חמור מאבלות חדשה ? אע"כ צ"ל שיש חילוק גדול בין אבלות יחיד ואבלות דרבים אפילו אבלות ישנה. אם היחיד הוא אבל ושרוי בצער וכל העם אשר במחנה ישראל שרוים בשמחה, א"כ כיון שכונתו לקיים מצות פ"ו או שאין לו מי שישמשנו מותר לו לקיים מצות ד', משא"כ כשרבים שרוים בצער משום שזוכרין היגונות שהי' לאבותינו בימי התנא רע"ק ואח"כ בימי השמד והימים הללו לא מסמני לישראל מאז, אז ראוי לכל מי שזוכר ימות עולם לישב בצער, ולהחמיר בחומרות שהחמירו אבותינו, אך די לנו להחמיר מה שצוו הקדמונים להחמיר בדבר המפורש בתספורות ונשואין, אך אין לך בו אלא חידושם, משא"כ לבישת בגדים חדשים שלא מוזכר אין להחמיר. ועיי' בטור יו"ד סי' שצ"ט בפלוגתא שבין הרמב"ן והרא"ש סי' שצ"ט בדין לבישת בגדים מגוהצים:
וכדברי מצאתי בכרם שלמה לאו"ה סי' תצ"ג שכתב נשאלתי למה אין מתירין לישא לאלמן שלא קיים פ"ו או אין לו מי שישמשנו כמו שמותר לאבל תוך למד כדאי' ביו"ד סי' תצ"ב, וכ"ש אבלות ישנה? והשיב משום שלא מסמני מלתא ועוד שימי הספירה הוא כעין אבלות דרבים ולא מקילין יע"ש, והיא כדברי
ומה ששאל בנישואין מר"ח סיון ואילך, הנה קבלה בפי הקדמונים שבכל הימים שלא אמרו בהם תחנה לא מתו תלמידי רע"ק, עיי' ישועת יעקב לאו"ח סי' תצ"ג, ובסדור המנהגים בזכרון אשר מנהג ר"ח סי' ט' ומזה הטעם מקילין הרבה לעשות נישואין מר"ח סיון ואילך, ועובדא ידענא שדודי החסיד מו"ה ר' מרדכי גריגוואלד ני' בעיר סאלנאק רצה לעשות נישואין לבתו בראשון מג' ימי ההגבלה ולא רציתי להסכים ושאל בכתב את הרב החסיד מנואש ז"ל והסכים לעשות הנישואין אז, ידידו :
הק' שלמה הרש שיק.