שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה קצ"א
שיל"ת ל"ג בעומר תרמ"ה לפ"ק:
בשבעה שבועות יפתחו שערי שמחות לכל העוסקים בתורת ד' צבאות' ובראשם ידידי הרב הגאון הצדיק מו"ה מנחם בלייער ני' רב בק"ק טוסא איגאר והגלילות
אהובי ! מכתבו קבלתי לשמחת לבבי וכו', ומה שהעיר הדר"ג על דברי התוס' במנחות דף ס"ה ע"ב שבקרא כתיב תספרו חמישים יום ואנן רק מינו סופרי' ויען כי ברוב דבריו כיון למה שראיתי בספר הכתב והקבלה עה"ת בס' אמור אעתיק לו הדברים ככתבן. כתיב שבע שבתות, א"כ קראן שבתות, ובס' ראה קראן שבעה שבועות ואמר שבעה שבועות תספור לך? שבעה שבועות בשם שבתות נקראות, כמו בכל שבתות השנה שנקראו בשם שבת על שם ההפסק והביטול ממלאכה, כמו שבת משוש לבינו, ככה נקראו שבעה שבועות בשם שבתות, על שם ההפסק והבטול מלהביא מנחה מן החדש כל הימים האלה, דאף שמיום התנופה ואילך הותר החדש אינו אלא במדינה אבל במקדש איסור חדש נוהג עד חג השבועות, שבו מקריבין שתי הלחם הנקראים מנחה חדשה, שהיא המנחה הראשונה שהובאה מן החדש. ואף מנחת קנאות הבאה מן השעורים לא תקרב מן החדש קודם חג השבועות. ועל שם הבטול והמניעה הזאת הנוהג במקדש שבעה שבועות אלה, נקראו בשם שבע שבתות. ולזה לא קראן הכתוב בשם זה כי אם בפרשה זו שתלה הכתוב התחלת הספירה ביום מחרת בשבת, שהוא על שם שביתת החמץ ובסיומה אח"כ מהבאת המנחה החדשה להתיר החדש. הנה מבחינה זו שבעה השבועות הן ימי שביתה וביטול מהבאת החדש למקדש, לכן קראן בשם שבתות. אבל בסדר ראה שתלה התחלת הספירה בתחלת הקציר כמ"ש מהחל חרמש בקמה תחל לספור, וסיים בסופה שם ועשית חג שבועות, ולא דיבר שם מאומה לתלות הספירה ביו"ט ב' של פסח שהוא יום התנופה, גם לא הזכיר שם מענין הבאת לחם להתיר החדש, לכן לא הוצרך לקרותן בשם שבתות, אשר יורה על מניעת אסור החדש במקדש, כי אם בשם שבועות יקראו, זת"ד:
והנה כדבריו מצאתי ג"כ בספר קדושת לוי עה"ת שלכן קראו חכז"ל חג השבועות בשם עצרת, יען דבכל חג ורגל החוב עלינו לעשות איזה מעשה, בפסח מצות אכילת מצה, בסוכת ישיבת סוכה ולקיחת ארבעה מינים, בר"ה מצות תקיעת שופר. משא"כ בחג השבועות שהוא יום מתן תוה"ק שאין בה שום מעשה, ורק שאנו מפסיקין ממלאכה וגם מן הסיפור מ"ט ימים. ועל שם ההפסק והמניעה קראו היום עצרת. וימחול לעיי' מ"ש בזה בסדור המנהגים ח"ר במנהג פסח בת"א סי' י"ב. כ"ד ידידו מוקירו או"נ הכותב בחפזון: