שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה קפ"ט
הטו"ז באו"ח סי' תרס"ח סק"א כתב שלא מצינו בגמרא בשום מקום שימי חה"מ נקראים יום טוב. והקשיתי עליו בסדור המנהגים חלק א' בה' פסח בז"א סי' ע"ג ממשנה סוכה ל"ח מי שבא בדרך ולא הי' בידו לולב וכו', ומסיק בגמרא דמיירי ביו"ט שני, דאי ס"ד ביו"ט ראשון אי שרי לילך למקום רחוק. ואין לומר בכונת הש"ס ביו"ט שני היי' ביו"ט ב' של גליות, דסוף כל סוף קשה קושית הש"ס וכי ביו"ט שני של גליות מותר לילך חוץ לתחום, אע"כ דמיירי בחול המועד ומיקרי ג"כ יו"ט, וכן פירוש שם זקני בעל תוס' יו"ט, ומעתה נעלם מבעל טו"ז שבגמרא קראו חה"מ יו"ט?
ולקיים האהובים בחייהם ובמותם לא נפרדו אעתיק לכבוד התורה ולזכרון עולם מה שכתב לי אחד מן החבורה זקן ונשוא פנים ז"ל, וז"ל ב"ה ס'-אימרע, ב' וארא תרמ"א לפ"ק. שלום לידידי הרב וכו' מו"ה שלמה עבי שיק נ"י ויזרח רב בק"ק קארצאג יע"א:
נתכבדתי בספרו דמר וברכתי ברכת הנהנין ויזכה לעשות ספרים הרבה אין קץ במדת שלמה המלך עה"ש אשר שם קדשו כשמו. ראיתי שרמע"כ תמה על בעל טו"ז שכתב שלא מצינו בגמרא שחה"מ מיקרי יו"ט, והקשה עליו ממשנה סוכה. גם אני הקשיתי עליו מריש לולב הגזול, קא פסק ותני ל"ש יו"ט א' ל"ש יו"ט ב', בשלמא וכו', ושם אי אפשר לומר שיו"ט ב' הוא יו"ט של גליות דהא הם עדן לא הי' בקיאין בק"ד והי' רחוקים מב"ד ועשאו מספק אולי הוא יו"ט א', וע"כ דמיירי במקום ששלוחי תשרי מגיעין ושם עושין כי אם יו"ט א', והשני הוא חה"מ, ומ"מ קוראין אותו יו"ט ? אבל נראה לע"ד דברי הטו"ז נכוני' בודאי יום א' דחה"מ קורא אותו יו"ט שני לפי שהוא יו"ט לבני הגולה, והמה אפשר שהיו הרוב. אבל שאר ימי חה"מ ומכ"ש יום האחרון זה לא מצינו. וכן מדויק לשון הטו"ז שכתב לא מצינו שימי חה"מ נקראים יו"ט, והימי מיותר, ובודאי בא לומר להורות שיום אחד מחמת שהוא לבני הגולה יו"ט קורא ג"כ יו"ט אבל ימי לשון רבים לא מצינו, כנלע"ד. ואלף תודות לו על אשר כבדוני בספרו היקר. דברי ידידו דורש שלומו וטובו כל הימים:
מאיר ליב ראזענבוים, רב דפה והגליל.