אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה קפ"ד

תשובה קפ"ג

שיל"ת ה' לסדר וישלח תרנ"ב לפ"ק:

ברכה ושלום לחתני כבני הרב המאור הגדול, מו"ה מאיר שטיין יחי' בק"ק ט"ס מיקלאש

מכתבכם קבלנו ונתמלא הבית אורה ושמחה וששון. ומה שכתבת בטענת המעררים שהם תולדות המקנאים, אעתיק לך מכתב שכתב בעל פרי מגדים לחכם אחד ונדפס בהקדמה לפמ"ג או"ח, וז"ל:

שמעתי תלונותיך על שלש כתות העומדים לנגדך ומעכבים להדפיס ספרך בחייך, ולא פרשת מי הם. אמנם זה פתרונם, הכת האחת אינם בני תורה וכל ימיהם כחגים וכו', ולזאת אומרים שאסור לעשות קרדום לחפור בה. ואני אומר טוב חופר מבן חפר, ושתוק ואל תפן להם דברו ועיי' ברד"ק בהקדמה על נביאים וכתובים שמצוה לחבר ספרים ולחלקם ביעקב, והאומר:

לא נאה כי אם לו ודכותיה אין לו שחר. ובספר אבק סופרים בסוף הספר כתב:

אשרי מי שמדפיס ספריו בחייו ולא ח"ו להיות הכתבים מתבערים לאשפתות וכו' עיי"ש, ולכן עשה מה שבכחך וה' ית"ש יעזור לך והכת הזאת מן המיעוט הם, וכל ישראל בחזקת כשר ומחזיקין ידי לומדי תורה:

הכת ב' לומדים חירגיים אוהבי פלפול של הבל" "אבני בוהו על קו תהו' ושונאים איש הישר הולך. זאת העצה היעוצה:

ענה כסיל באולתו בד"ת, להראות להם שהם תועים בדרך הישר, ולהחזירם לדרך הנכון:

וכת הג' הם מן החכמים אשר אין דעתם נוחה בהדפסת ספרי', ענה להם במענה רך:

הלא כבר קדמוני רבותי, ובכל דור יש מחברי ספרים, ואל תדבר להם קשות, כי הם חכמים ויש להם זכות אבות. וגס לפעמים הוא "קנאת איש מרעהו" וכו':

ומה שאמרת שהבחורים אומרים, כי חרפה היא להם ללמוד בישיבה פרשה חומש ורש"י וקאפיטל בנביאים וכתובים לו חכמה ישכילו הי' לומדים זה ראשונה מכל. ראה נא רא"מ ז"ל אשר האיר עיני כל ישראל בחבורו על רש"י על התורה. ואני משבח הספרדים בזה אשר לימודם עולה יפה. ובודאי כי לא אלמן ישראל גם בינינו האשכנזים, ת"ל גאוני הזמן אשר לומדים כסדר הראוי והנכון, אמנם ראוי הי' שישגיחו בעין חמלה ולזכות הדור שילמדו התלמידיו כראוי ולצוות להדפיס ספרים שיהי' מצוים לעניי ישראל שמהם תצא תורה ולא כאותן שלומדים עם תלמידים גפ"ת, ואם יודע להקשות קושי' ולתרץ חכם ורבי יתקרי וכחנ"ך אין לו שום ידיעה ולשון הקודש מונח בקרן זויות. ואם גם לי אין ידיעה מרובה בזה, אנוש אני כי לא הי' לי שום מלמד ע"ז ואין מעורר אותי, גם לא היו לי הספרים הצריכים לזה, ובחמלת ה' עלי נתעוררתי מעצמי, וגם "למדתי קצת עם התלמידים" מה שחנני ה', עכ"ל האיגרת מבעל פרמ"ג:

אהובי בני ! דברי הגאון בעל פרמ"ג חרותים על לוח לבי מאז היותי לאיש, כי דבריו דברי אלקים חיים. ותמה אני שחפש להביא ראיה לדבריו שמצוה רבה על החכמים להדפיס ספרים לתועלת ומביא ראיה מדברי רד"ק אשר הי' הגדול בין הראשונים, ולא מביא ראיה ממקובל בין הפוסקים רבינו מבי"ט שכתב בספרו "בית אלקים", שהחוב להדפיס חדושי תורה בחייו כדי ללמד אחרים ? שנית תמה אני עליו שלא מביא מגדולי המקובלים אשר תהלתם גם בקהל חסידים שצעקו על כי לומדים עם תלמידים פלפול וסוגיות, ואין לומדים עמהם כתבי הקודש ? וזה איזה שנים כאשר עוררתי את רבותי וחברי לעשות "סדר וסדרים בישיבות אשר במדינתינו" העתקתי מה שכתב בספר שפתי ישנים (נדפס באמסטרדם שנת תם) וז"ל. מאז באתי לכאן ק"ק אמסטרדם והלכתי כמה פעמים לבהמ"ד ק"ק ספרדים יצ"ו שם ראיתי בני ענק, ילדים רכים קטנים כחגבים, וגדיים נעשו תיישים, והיו בעיני כענקים לרוב בקיאותם במקרא ובחכמת הדקדוק ולחבר חרוזים ושירים על פי המשקל ולדבר בצח לשון הקודש, ואשרי עין ראתה כל אלה. ולשמוע אוזן תאבה נפשי ואמרתי:

אוי לי אם לא אומר, ואוי לי אם אומר, שלא יאמרו מי שמך לאיש לדבר בשמך כדברים האלה. ובאתרא דמרי זיינא תלא ראיא תלא קולתיה. והנה עד כה שמעתי קול איש קדוש קורא ומדבר ה"ה הגאון הגדול כמוהר"ר שבתי שעפנול הורוויץ הלוי בספרו ווי העמודים דף ט' עמוד התורה, ושם פתח פיהו לדבר נפלאות בענין סדר הלימוד של ק"ק ספרדים, וז"ל:

חי ראשי, בזכרי נחתכו בני מעי בעברי מק"ק פראנקבורט לק"ק עוזנא הלכתי דרך הים ועברתי בק"ק אמשטרדם ומצאתי שמה אנשים חשובים והרבה תלמידי חכמים מהם, והייתי בבתי מדרשות שלהם אשר לכל אחד בפני עצמו:

ראיתי שהקטנים לומדים התורה מן בראשית עד לעיני כל ישראל ואח"כ נביאי' וכתובי', ואח"כ כל המשניות, וכשנעשה גדול אז מתחיל ללמוד גמרא עם רש"י ותוס', וגדלו והצליחו וגם עשו

ואנכי בכיתי ע"ז, למה ועל מה לא יעשו כן בארצינו ? הלואי שיתפשט המנהג זה בכל תפוצות ישראל. ומה יזיק אם ימלא כרסו במקרא ובמשנה עד שיהי' בן י"ג שנה ויתחיל אח"כ ללמוד התלמוד ל כי בודאי יגיע בשנה אחת לתכלי' ולכמה מעלות טובות למקום בחריפות התלמוד, מה שאין כן בלימוד דידן.

חי ראשי אם יתאספו גאוני ארץ יחד ויעשו תיקון וסדר הלימוד כסדר הזה, להיות לימוד מוסר ולחוק עולם ולא יעבור, אין ספק שחפץ ה' בידינו יצליח, והלבבות יהיו מחודדים בתורת אמת ביתר שאת ויתר עז, והגאולה תקרב בזמן קרוב, אמן. עכ"ל ווי העמודים:

ויהי כראותי נזם זהב באף חסיד, ובשמעי את דבריו כי נעמו שמחתי כמוצא שלל רב, והעתקתי פה להראות לעיני בני עמי:

ואני אבא אחריו ומלאתי את דבריו, וארחיב את הדבור, וכך הוא הסדר של ק"ק ספרדים יצ"ו. הם בנו את בית ה' בית המקדש מעט בית הכנסת המפוארה. ומי שלא ראה בנין זה לא ראה בנין נאה מעולם בתוך ישראל. ואצלה סמוך לה בנו ששה חדרים לתלמוד תורה. בכל חדר יש מלמד אחד אף אם יהי' התלמידי' למאות:

בחדר א' שם לומדים הילדים קטנים עד שידעו לקרות בתפלה. בחדר ב' לומדים התורה עם ניגון הטעמים עד שיהי' בקיאים בחמשה חומשי תורה עד לעיני כל ישראל בחדר ג' שם לומדים שנית התורה עד שבקיאים לפרש בלשונם לשון לעז, ובכל שבוע לומדים פירוש רש"י על כל הפרשה. ואז יבאו לחדר ד' ושם לומדים נביאים וכתובים בסדר בניגון הטעמים, והנער קורא הפסוק בלשון הקודש ומפרש אותו בלבון לעז, וכל הנערים שומעים לו, ואח"כ יאמר השני, וכן כולם אח"כ באים לחדר ה', שם מרגילי' הנערים לקרות הלכה מעצמם עד שיגיעו להבנה, ושם אינם מדברים בלשון אחר כי אם בלשון הקודש, רק ההלכה מפרשים בלשון לעז, ושם לומדים חכמות הדקדוק היטב ובכל יום ויום לומדים ג"כ הלכה אחת מגמרא, ולפני המועד אז כל התלמידים לומדים השלחן ערוך מענינו הלכות חג בחג, עד שהנערים כולם בקיאים בדינים. ואז ילכו לחדר השישי לישיבות לבהמ"ד של החכם אב"ד, ושם יושבים בחדר ולומדים בכל יום ויום הלכה אחת בדקדוק רש"י ותוס' ומפלפלין ג"כ בעיון הדינים מרמב"ם וטור ובית יוסף, עכ"ל שפתי ישנים:

אהובי בני ! על אופן הנאמר עוררתי לעשות סדר וסדרים בלימוד הישיבות לחלק אותם לשלשה או לארבעה מדרגות, למען בני עניים ילמדו תורה וכתב ולשון ומקצת מהם גם אומנות נקייה וקלה, וכולם יהי' בקיאים בכתבי הקודש ובלשון שבה נברא העולם ובה ניתנה התורה ובה אנו מתפללים. אך אחד מן הגאונים השיב לי, כי קבלה בידינו שאסור ללמד הגיון, והשני השיב לי שכל דבר חדש אסור מה"ת ולא טובים אנחנו מאבותינו שלא עשו סדר בזה, והשלישי לא השיב לי כלום:

וידעתי שימים הראשונים לא הי' טובים מאלה, כי בדור שלפנינו עמד גדול אחד בעל המחבר ספר ברית אברהם בק"ק פראג והי' חריף עצום ועורר לעשות סדרים בלימוד הישיבות, ואין שומע לו. ושם בהקדמה מספר מעשה נפלא שראה הוא בעיניו. רב אחד שהי' חריף ומפולפל רגיל ללמוד בהתחלת הזמן הלכה בדרך חדוד שתים או ג' שבועות. פעם אחת למד סוגי' דצמר ופשתים, ובעת עסקו בלימודו הקריבה אשה אלמנה משפטה לפניו, כי היתה עשוקה בענין אחד מעניני פרנסתה, והדבר הי' נחוץ. וגערה הרב בנזיפה, ותצא בפחי נפש, וסיפרה לאיש נכבד מיקרי הקהלה את אשר קרה לה. ויהי כראות האיש את דמעה העשוקה ואין מנחם לה, וילך אל הרב לשאול בשלומו, ותחת לשונו הנעים רמז מוסר להרב על שלא יצא להציל העושק. ויענהו הרב בקול רגז:

תלמוד תורה כנגד כולם אנכי עסקתי בהלכה דצמר ופשתים, וכי דינא הוא לבטל מלימודי לעשות משפט בין איש לרעהו כשמוע האיש אב דברי הרב, עמד מרעיד, וילך לו, וידום ויתחולל לה' שיאיר עיני החשכים, ויקם מושיעו לעמו, להורותם הדרך הנכון והצדק:

וכתב ע"ז בעל ברית אברהם הנ"ל:

התבונן נא אחי ! איך הלומדים האלה נטו קו מדרך האמת, כי כמה מצות ואזהרות נאמרו בתורה על עשיית משפט צדק:

בצדק תשפוט עמיתיך, ושפטתם צדק, שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, לא תגורו מפני איש, ודל לא תהדר בריבו, לא תהדר פני גדול, לא תשא פנים, לא תקח שוחד, והמלך יהושפט אמר (דבה"י ב' י"ט) כי לא לאדם תשפוטו כי אם לאלקים, וכמעט עיקר תוכחות מוסר הנביאים לישראל היתה לעשות משפט, והרי תמצא שהרב הנזכר הוציא שכרו המועט בהפסדו המרובה, עכ"ל ברית אברהם בהקדמה. ואנן בדורנו שירדנו עשר מעלות אחורנית מה נענה בתרייהו ? בעלי בתים סוחרים מושלים על הרבנים, והרבנים אין נזהרים בכבוד חבריהם, אין רואים את עצמם פנים אל פנים, אבדה חכמת החכמים באהבת רעים, ירהבו הנערים בזקנים, ואין לנו על מי ועל מה להשען רק על אבינו שבשמים:

ובמקום אחד עוררתי דחזינן שגם בימי התנאים לא היו כולם שוים בדעותיהם בדברים הנוגעים לדת ולהלכה, דחזינן כי ר' אליעזר הי' מתנגד לר' גמליאל וכן ר' יהושע (משנה ספ"ב דר"ה וש"ס ברכות כ"ז ע"ב), וכן ר' אלעזר בן עזרי' (ירושלמי תענית י"א ע"ב) וכן ר' עקיבא (משנה ר"ה כ"א ע"ב וש"ס ברכות ל"ז ע"א) ומי לנו גדול מר' טרפון שלא רצה לבא לבית מדרשו של ר"ג לשמוע הלכותיו (פסחים דף ע"ב ע"א), ובפירוש אמר (יבמות דף ט"ו) מתי תבא צרת הבת לידי ואשאנה כנגד הלכותיו של ר"ג. ובכל זאת בדברים הנוגעים לכלל ישראל התאגדו והתאחדו כאיש אחד ובלב אחד והלכו ביחד ובדרך אחד והצליחו ועשו פרי (ספרי חקת סי' קכ"ד ורבה סוף איכה וש"ה ע"א דף נ"ד ע"ב ותוס' ב"מ י"א בד"ה עישור). ובדורנו ? רוב רבני המדינה התאגדו לבא בקשר אחד עם הרבני' אשר במחנה שטאטוסקווא לבקש ולהתחנן מן הממשלה יר"ה שלא יכריחו את בני ישראל הבתי החכמה שיחללו את השבת, ואלו שעומדים בראש גזרו שלא לבא בבקשה הזאת עם חתימת הרבנים שאינם בברית ארנוהאדאקסיע, יען כי הם כאומה אחרת לא לנו, ומוטב שיחללו אלפי אלפים השבת מלהתאגד עם אלו על שעה או שתים:

ובחדושי על הגדה לפסח אמרתי ליישב קושית הגאון ר' הירש חיות בסנהדרין ל"ב שהקשה על המעשה בר"א ור"י ור"א בע"ז ורע"ק ור' טרפון שהיו מסובין' בבני ברק וכו', למה לא ישבו אלו קדושים בבתיהם בפסח לקיים מ"ע והגדת לבנך ? והאיר ה' את עיני שממשנה מעשר שני פ"ח ומתוס' ב"מ דף י"א בד"ה עישור מוכח שאלו חמשה זקנים הלכו עם ר"ג בספינה בערב פסח, עיי"ש. ובאותו נסיעה שבתו בחג הפסח בעיר בני ברק העומדת סמוך לים וישבו שם במקומו של רע"ק בליל פסח, ור' גמליאל שהי' נשיא עליהם ישב בפני עצמו עם תלמידיו, כי הם לא רצו לישב על שלחן ר"ג כי לפני הנשיא אין רשות לישב "מסובין" כדפסקי' להלכה באו"ח סי' תע"ב:

ובזה מדוקדק הלשין מעשה בר"א וכו' שהי' "מסובין" וכו', ושם דרשו אלו דרשות שכתבו תלמידיהם אח"כ במכלתא אשר לפנינו. הארכתי בזה לשעשע עמך, ובין כך תשתדל להוציא לאור התשובות ממר אביך הגאון החסיד ז"ל, וזכות תורתו ומעשיו יגינו עליכם ועל זרעכם:

אמן. כתפלת אביכם המברך אתכם:

שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה