אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה קפ"ג

תשובה קפ"ב

רבי מאיר חכם וסופר מהיר, בתורה ובהלכה הוא גביר, בחכמתו לרבם מאיר, ה"ה חתני כבני הרב המאור הגדול, חרוץ ושנון, מו"ה מאיר שטיין רב אב"ד בק"ק טירנויא אשי"ו:

מכתבך אשר בו הודעתני כי מחותנך הרב הגאון ר' דוד לאקענבאך נ"י הראה לך שאחד מן החכמים השיב לאותו מתעקש שצועק ובוכה על כי קראתי את ספרי סדור רשבן, ונתתי לי בזה שם רב, והוא הראה לו כי מצינו בש"ס פסחי' דף פ"ו ע"ב ששאלו את ר"ה ב"נ על שמו, והוא השיב:

רב הונא, ומבאר שם במהרש"א בח"א כי באתרי דלא ידעי שרי למימר צורבא מרבנן אנא. ואתה הוספת על דבריו מכמה מאמרים בש"ע מוכח שקראו את עצמם בשם רב, וכתבת שגם כעת יצאו לאור שו"ת מהרב הגאון ר' ישראל הכהן מק"ק טארנויא יחי' וקורא אותם שו"ת מהר"י הכהן, והארכת בזה בטוב טעם ודעת להראות עד היכן הגיע העזות בדורנו ע"י השערוריה שיתקיים בנו מ"ש הנביא ירהבו נער בזקן והנקלה בנכבד. חלילה לנו לבטל זמן היקר אודות המתעקשים והטפשים. ואציע לפניך דבר חדוש ואמת בכונת המאמר אשר הצעת, למען תראה עד היכן החוב עלינו לדקדק בדברי חכז"ל למען נמצא מרגליות טובות בדבריהם:

במשנה שם אמרו ששתי חבורות שהי' אוכלין בבית אחד אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין ואלו הופכין וכו', והכלה הופכת את פניה ואוכלת. ומקשה בש"ס הכלה הופכת פניה מאי טעמא ? אמר ר"י מפני שהיא בושה. רב הונא בריה דר' נתן איקלע לביה ר"נ ב"י אמרו ליה מה שמך, אמר להו רב הונא אמרו ניתב מר אפוריא יתיב, יהבו ליה כסא קבלה בחד זימנא ושתיה בתרי זימנא ולא אהדר אפיה. אמרו ליה מ"ט קרית לך רב הונא ? אמר להו בעל השם אנא. מ"ט כי אמרו לך ניתיב אפוריא יתבת ? אמר להו כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה חוץ מצא. מ"ט כי יהבו לך כסא קבלת בחד זימנא ? לאמר להו מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול. מ"ט שתית בתרי זימנא ? אמר להו דתניא השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן שנים דרך ארץ שלשה מגסי הרוח. מה טעמא לא אהדרת אפך ? אמר להו הכלה הופכת פניה תנן:

והנה המאמר מרישא ער גמירא אין לו הבנה כלל וכלל. א' קשה להבין רב הונא בריה דר"נ מצינו אותו בש"ס כמה פעמים בחולין ס"ט ע"ב, בב"מ דף מ"ג מפלפל עם ר' נחמן ובהוריות דף י"ב ע"ב מצינו שהי' חתנו של רב פפא, וא"כ הי' איש חשוב ומפורסם בין החכמים. ובבאו לבית ר' נחמן שאלו אותו על שמו כאיש שאין מכיר וכגר בארץ נכריה? ב' שאלו אותו מדוע קרא את עצמו בשם רב הונא והוא השיב בעל השם אנא, פירוש רש"י מקטנותי כך קוראין לי רב הונא, וזה פלא והפלא על רש"י האיך מצא רבינו רש"י בתיבת בעל השם אנא שמקטנותא קורין אותו כך ? ג' מי שמע וראה כזאת שיתנו לילד קטן השם רב ? ד' שאלו אותו מדוע ישב אפוריא ולא על גבי ספסל ואצלם לא היי המנהג כך כמו שכתב רש"י, ואם הוא הי' מארץ אחרת או ממקום אחר כפי הנראה א"כ לא חטא כלל בזה שלא ידע מנהגם ? ה' הוא השיב שהדין הוא כל מה שיאמר לך בעה"ב עשה, וכי לא ביזה בזה את בעה"ב שלא ידע ג"כ הדין שכל מה שיאמר בעה"ב האורח מחויב לעשות ל ויו בכונת המאמר דוחקים הדרשנים לדעת מה זה חוץ מצא, כמו שהאריך בזה המג"א בסי' ק"ע בשם המקובלים, ועד היום לא זכינו לדעת כונת המאמר מה הוא ? זין שאלו אותו כי יהבו לך כסא קבלת בחד זימני, והוא השיב מסרבין לקטון ואין מסרבין לגדול, וכי ר"נ בעה"ב לא ידע מדת דרך ארץ ? ח' שאלו אותו מדוע שתה בתרי זימני. והוא השיב השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן וכו', וכי ר"נ לא הי' בקי במדות ישרות ? ט' שאלו אותו מדוע לא שתה בהחזרת פנים, וזה פלא והפלא, וכי זה מן החיב להחזיר פנים בעת אכילה ושתייה, ומה זה שמשיב הכלה הופכת פניה תנן, וכי מחויבת הכלה להחזיר פניה ? יו"ד דברי המשנה בסיפא הכלה הופכת פניה ואוכלת אין להם שום הבנה, יען דכבר נאמר ברישא שאפילו אם אכלו שתי חבורות הפסח אלו הופכין פניהם הילך ואוכלין וכו ובכ"ז כחבורה אחת יחשבו, א"כ מכ"ש שהכלה רשאי להפיך פניה, ומה חידוש אשמועי' בסיפא דמשנה שלא נדע מרישא ? אהובי בני ! אם תראה בעין יפה שלך בעשרה קושית שהקשיתי על המאמר תשתומם שלא הרגישו האחרונים בזה, אך יש לי עוד הרבה קושיות בהדין מאמר. וביארתי המאמר בעזר נותן התורה ית"ש בדרך האמת וגליתי חדשות וסודות הטמונים בים התלמוד:

בש"ס יבמות דף ל"ד ע"ב איתא אמר הון בריה דר"נ לר"נ וכו' כתב רש"י הון שם חכם. וכתב בס' בית ועד לחכמים אות ה' שזה הי' רב הונא בריה דר' נתן, וקראו אותו הון שהוא קיצור השם מן הונא, עיי"ש. והנה חכמי התלמוד גזרו תענית בטית אדר לפי שבי ביום נחלקו ב"ש מן בית הלל" כמבואר במגלת תענית, ומן אותו יום לא באו תלמידי ב"ש לבהמ"ד של בית הלל וכן להיפוך, וכל זה עשו למעט המחלוקת. ואז העמידו שומרים על פתחי בית המדרש שתלמידי שמאי לא ילכו לבית המדרש של הלל וכן להיפוך, וכל רב המורה לתלמידים מכת בית שמאי גזר שכל תלמיד שאין תוכו כברו, היא שאין לבו שלם ופוסח על שתי הסעיפים לא יכנוס לבהמ"ד, כמבואר בש"ס ברכות כ"ח ע"א:

אך רק על התלמידים השגיחו וגזרו שלא לא יתקוטטו ולא יחרחרו ריב מאהבת הנצוח, ואם ראו שבא אחד מתלמידי תלמידיו של ב"ש לב"ה וכן להיפוך גזרו עליו שיצא כמו שמצינו בחגיגה י"ד שרצו להוציא את בן עזאי וכדומה מפני החשד. אבל על הנסמכים לא גזרו ואלו הי' רגילים לבא לבהמ"ד של שמאי וכן לבהמ"ד מתלמידי כת בית הלל:

ובעת ההיא בא שומר הפתח להודיע נחמן שהי' מכת בית הלל שבא אחד מתלמידי בית שמאי ואמר שהוא רב, ורשות לו לצאת ולבא מכאן להתם ומהתם לכאן, כי רק על התלמידים גזרו ולא על הנסמכים. וכאשר שאלו אותו על שמו, אמר:

רב הונא אלו הי' אמר ששמו רב הון לא הי' שואלים אותי, מדוע קרית לך רב הון, באשר הי' ידוע שרב הון הוא חכם ורב מתקרי ולא תלמיד, אך הם שאלו אותו מדוע קרית לך תמור רב הון רב הונא ? והוא השיב להם:

בעל השם אני, מעת שזכיתי להיות בעל הבית בבית מדרשי וקורין אותי בשם רב קורין אותי רב הונא, כי כן דרך להתקטן מתוך אהבה, כמו שבלשון העברי ה' סימן נקבה, כן בלשון ארמי אות א' בסיף "סימן נקבה", כמו יבאו מבהמ"ד זה לבהמ"ד זה למען בגיטין דמתקרי' סימן נזכר דמתקריא באות א' בסוף סימן נקבה, כן הוא בשמות אנשים אות א' בסוף הוא סימן קטנות וחשובות. ולכן שפיר כתב רבינו רש"י על בעל שם אנא, מקטנותי כך קוראין לי רב הונא היי' באות א' בסוף:

ואחר שידעו כי רב הון לא מיתקרי תלמיד הניחו אותו בבהמ"ד שעמדו שם התלמידים ואותו צוו שישב ואמרו לו ניתיב מר אפוריא, קראו אותו בשם מר, וכיון שהוא רב רשאי לישב בהיסיבה לפני גדול הדור אם נתן לו רשות לישב בהיסיבה כמבואר בפוסקים באו"ח ה' פסח סי' תע"ב עיי"ש בבב"י. והם שאלו אותו אח"כ, אם גם אנחנו אמרנו לך שתשב כראוי לרב, בכ"ז לפני רבן של ישראל וגדול הדור לא הי' לך לישב בהיסיבה לע"ז השיב:

כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא קבלתי מרבותי. ואחר שבעל הבית צוה לי לישב בהסיבה ישבתי כי רב מוסמך אני. ולרב מוסמך אין רשאי לומר צא כמו שיש רשות לומר לתלמידים מבית מדרש אחר או לנחשדים כמו שאמרו לאחר צא:

ואחר שהשיב כהוגן וכדין שהוא רב ורשאי לישב בהיסיבה בבית מדרשו של רב נחמן שאלו אותו מדוע קבל הכוס בפעם אחת ולא סירב? ובזה רצו לדעת אם הוא מאותן שמחשבין את בית מדרשו של ר' נחמן והוא בעיניהם אדם גדול ונכבד ? והוא השיב, שלכן לקח הכוס מיד ולא סירב. באשר אין מסרבין לגדול, ור' נחמן גדול בעיניו. ואחר ששמעו מפיו כי כבוד רב נחמן גדול בעיניו רצו לדעת אם הבא לשמוע לקח מפי רב נחמן הוא מאותן המתגאים ומתנשאים את עצמם על בית מדרשו של ר' נחמן. לזאת שאלו אותו:

מה טעמא שתית הכוס בתרי זימני ? והשיב בחכמה, לא מפני שאני מתגאה עשיתי זאת, יען המתגאה והוא מגסי הרוח שותה בתלתא זימני, והגרגרן בבת אחת, והשותה בתרי זימני אין סימן לאוהב הזוגות והמחלוקת, אלא סימן הוא למדת דרך ארץ שגם אלו שתי זוגית, כת שמאי וכת בית הלל שניהם כאחד הם לברכה, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, כי אע"פ שאלו אוסרים ואלו מתירים לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מב"ה ולא ב"ה מלישא נשים מב"ש (עדיו פ"ד) וחבה ורעות נוהגו זה בזה לקיים והאמת והשלום אהבו (יבמות י"ד ע"ב):

ועתה אני אומר השערתי והיא חדשה, אבל לדעתי האמת מצאתי ומתוך המשנה והגמרא אשר לפנינו היא מבוארת בעת שנחלקו החכמים לשתי כתות, כת ב"ש וכת ב"ה, החכמים אשר עיניהם בראשם ירצו לחזק השלום בכל מה דאפשר תיקנו שאם יתאספו התלמידים מאלו שתי כתות בבית אחד וישבו על שלחן אחת שלא ידברו מעניני הלכה למען לא יבאו להתקוטט ועשו סימנים למען יכירו זה את זה להפוך פניהם אלו מול אלו, באשר הן בדברים הנוגעים בהלכה והן בדברים הנוגעים למוסר ודרך ארץ היו חלוקים בדעותיהם. ולכן שאלו:

בפסח אם שתי הבורות, כה ב"ש וכת ב"ה, שהיו אוכלין פסח אחד בבית אחד ואלו הופכין את פניהם הילך (כמנהגם וכתיקונם) ואוכלין ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין, אם רשאין אלו שתי חבורות לצאת בפסח אחד ? והסכימו שהפסח נאכל אפילו בשתי בתים לשתי חבורות, כיון שאב אחד לכולם ודת אחד להם לא איכפת לן לדינא אם נפרדים זה מזה בדעות ובמדות:

אך רק מקצת מן החכמים הראו במסיבת החכמים התנגדותם אלו מול אלו להפוך פניהם כשישבו בסעודה עם הכת אחרת, ורובא דרובא נטו לשלום במילי דפרהסי'. ואף אם ראו שמקצת מהם הפכו פניהם בסעודה אמרו שרק מפני הבושה מהפכין פניהם, כי כן דרך אלו שבושים לאכל בפני אחרים אלו מהפכין פניהם. לזאת אם ראו שאחד מהפך פניו אמרו שמפני בישה הופך פניו כדרך הכלה שהופכת פניה ואוכלת. ובזה מובן שאלה האחרונה ששאלו את רב הונא. מאי טעמא לא אהדרת אפך ? אמר להו כלה הופכת פניה תנן, פירוש רש"י ואין דרך האיש להפוך פניו. וזה פלא והפלא. א' היכן מצינו במדת הדרך ארץ שמן היושר ודרך ארץ לשתות ולהפוך פניו ? ב' האיך פירוש רש"י שאין דרך האיש להפוך פניו, הא במשנה שלפנינו מפורש שתי חבורות שהי' אוכלין בבית אחד אלו הופכין את פניהם וכו', ושם מיירי באנשים, וא"כ מפורש יוצא מפי רבינו הקדוש שדרך האיש להפוך פנים:

אך יען שתלמידי ב"ש נהגו שאם ישבו בשלחן עם תלמידי ב"ה להפוך פנים באכילה ושתייה, והוא רב הונא שהי' מכת ב"ש לא הפך פניו, לזאת שאלו אותו מדוע לא עשה כן ? והוא השיב להם:

כלה הופכת פניה חנן, רק מי שהוא בוש לאכל ולשתות מפני אחרים היפך פניו, אך איש מי שהוא במדרגת איש, רב ומוסמך, איש. ר"ת אשר יבקש שלום, אינו בוש ואין מהפך פניו, הוא רואה ומכיר האמת ויודע כי אלו ואלו דברי אלקים חיים אשר שמו שלום:

ועוד יש לי דברים בזה הענין, ודי בזה להפס דעתך ולהראות לך שבמקום שאלו המתעקשים משכימים לעסוק בדברים בטלים ולעבור על ארור מכה רעהו בסתר, אנו משכימין לדברי תורה להוציא מים התלמוד אבנים טובות ומרגליות, ולהדליק נרות במקומות האפלות, כן יגן עלינו ה' צבאות, ונזכה לגדל לתורה וליראת שמים הבנים והבנות, כתפלת אביכם המעתיר בעדכם למען יאריכו ימיכם:

שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה