אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה קס"ד

תשובה קס"ג

שיל"ת כי טוב לס' בהעלתך תרמ"ט לפ"ק. החיים והברכה לידידי איש כלבבי הרבני המופלג בתורה וביראה, חכם הכולל מו"ה חיים זילבער שטיין נייטרא יע"ה.

ידיד נפשי ! מכתבו קבלתי והנני לרצוני להודיעו דעתי ע"ד הפלפול שהי' שם בבית המדרש שרצו לתקן שקודם תפלת מוסף רוצים לומר פסוקים מי אל כמוך קודם שמוציאין הס"ת לתפלת מוסף, ומקצת אומרים מאחר שכבר אמרו אלו פסוקים בתפלת שחרית בהשכמה למה יכפלו שנית הפסוקים וישנו מן המנהג. ואמרתי לבאר לו המנהג מרישא לסיפא כיד ה' הטובה עלי.

הפסוקים אין כמוך עד ה' יברך את עמו בשלום, הם תקנת חכמי התלמוד כמו שמפורש במס' סופרים פי"ד הלכה חית, ובהלכה ט' מביא מיד נכנס ואוחז התורה' ואומר "שמע ישראל וגו' אחד אלקינו וכו'. ביארתי למה תיקנו לומר אלו פסוקים קודם שמוציאין הס"ת, כיון שתיקנו לומר "שיר המעלות' קודם תפלת מעריב, וכן מזמור לדוד ברוך' קודם תפלת מעריב במוצאי שבת כמ"ש בברכות דף ד' שלא יבא אדם מן השוק ומן השדה ויאמר אלך לביתו לאכל ולשתות ואח"כ אתפלל אלא יבא מן השדה וילמוד תחלה בתורה עיי"ש ובריף, וכתב ריא"ז אצל הריף שם לכן תיקנו שיאמרו פסוקים מה"ת או מן הנביאים או מן הכתובים קודם שמתפללים, עיי"ש, ולכן המנהג לומר מזמור שיר חנוכת" וגו' קודם תפלת שחרית, שיר המעלות קודם תפלת מעריב, לדוד ברוך קודם מעריב במוצאי שבת, כדי להתחיל בפסוקים מכתבי הקודש:

ואם מתפללים מנחה ומעריב ביחד אין אומרי' שיר המעלות, מאחר שהתחילו באשרי קודם תפלת מנחה:

ומזה נראה להוכיח שתיקנו אלו פסוקי' לומר קודם תפלת מוסף אפילו שברור שמקדמת דנא התפללו שחרית ומוסף בחד בבא בלי הפסק אשר לית נוב ממנהג זה, כי זה מציל הרבה מחלול שבת ומלשון הרע ויצר הרע, בכ"ז מצאו לטוב וישר לומר קודם מוסף אלו פסוקי' אין כמוך משום אלו המאחרים לבא לבהכ"נ בשבת וכבר כתב מהרי"ל שהמנהג לאחר בשבת בתפלת שחרית כדי להרבות בשינה, וראי' מה"ת דבסדר פנחס לא כתיב גבי שבת עולת בוקר כמו שכתיב גבי פסח, וקאי אז על כל תמידין של שאר, רגלים הנזכרים שם, והיא משום בשבא לא השכימו לתפלה ולקרבן (עיי' של"ה דף קל"ד בהגה"ה). והנה במרדכי הובא ברמ"א או"ח סי' רפ"א כתב לאחר בשבת בתפלת שחרית משום דכתיב בקרבן תמיד של חול בבוקר בבוקר, ואצל שבת כתיב וביום השבת דמשמע איחור. והקשה המג"א בשם האחרונים הא פסיק זה במוספין כתיב ? וכבר כתבתי בסדור המנהגים חלק א' בת"א סי' ט"ו שפלא בעיני שנעלמה מכל גדולי האחרוני' שבדברי הימים אי כ"ג כתיב ולעמוד בבוקר בבוקר להורות היי' להשכים, אמנם בתמיד של של שבת לא כתיב עולת בוקר כמו. בשאר מועדים, וע"כ להורות שבשבת אין צריכין להשכים, ולכן אמרו שינה בשבת בכלל תענוג:

ומאחר שראו החכמים כי הרבה מבאי בהכ"נ באו אחר תפלת שחרית. וא"כ יעמדו לתפלה בלא פסוקים מן התורה, לכן תיקנו לומר אלו פסוקים מי אל כמוך וגו' כדי להתחיל בתפלה מתוך פסוקים. ומטעם זה תיקנו לומר אחר קריאת התורה לומר "לדוד מזמור" שהוא המזמור שאמר דוד בשעה שהכניס הארון למקדש (מ"ק ט'), ובשבת שיאמרו מזמור לדוד" לפי שיש במזמור ח"י אזכרות כנגד ח"י תפלת שמתפללין בחול, וכל זה כדי להקדים פסוקים מתנ"ך לתפלה, כי מראש הוא תורה ואח"כ עבודה ואח"כ גמילת חסדים:

ומעתה תכלית הפסוקים מן אל כמוך וגו' הוא בשביל אלו שאחרו לבא ולא שמעו תפלת שחרית, וממילא לא שמעו קריאת שמע בציבור. ומטעם זה תיקנו לומר שמע ישראל וגו' בציבור קודם שקורין בתורה למען יצאו ידי חובת ק"ש. ולא תיקנו לומר ג"כ ברכו שלא שמעו אלו שאחרו לבא, יען דברכו ושמע בציבור מן העולים לתורה:

ואחר הדברים האלה ברור כשמש שבמקומות שמתפללין בשבת ויען בהשכמה ומאחרין לבא למוסף קודם חצות שיאמרו קודם הוצאות הס"ת אלו פסוקים מן אל כמוך שתיקנו הקדמוני' כדי להתחיל בפסוקים והנני דורש שלומו ושלום כל בני משפחתו השי"ו:

הק' שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה