אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה קס"ג

תשובה קס"ב

שיל"ת קארצאג ג' לס' ויחי תרנ"ב לפ"ק:

החיים והברכה לידידי הרבני המופלג בתורה וביראה, כש"ת מו"ה חיים גראס ני' ש"צ ומ"צ בק"ק ק' ס' מארטאן:

מה שביקש ממני להורות לו בשבש שיש בהם הרבה חיובים שיש להם חיוב לעלות לתורה ואי אפשר ליתן לכולם הזכות איזה מהן קודם, כי לא מצא מנהג זה מפורש במג"א או"ח סי' רפ"ב. הנה בספר אלי' רבה על או"ח סי' קל"ו כתב בשם מהר"ל מפראג דסדר חיובים הוא, ראשן לחיוב הוא חתן. ב' בר מצוה, ג' סנדק, ד' מוהל, ה' בעל היולדת, ויו יאהרצייט. ולע"ד לחלוק על דבריו, כי בעל היולדת קודם לסנדק ומוהל. דהנה הב"י ביו"ד סי' רס"ה מב"א שיש נוהגין כשנשים שלהן ילדו בן או בת לברך ברכת הגומל, אמנם הראשונים חולקין שאין מברכין ברכת הגומל בשביל אחרים רק על רבו (עיי' ח"ס או"ח סי' נ"א) אבל המג"א סי' רי"ט מקשה למה אין נשים מברכות ברכת הגומל, ואי דבעי עשרה הא בדיעבד סגי בלא עשרה ? ובאו"ח סי' רפ"ב כתב המג"א וכן כתב השער אפרים הלכות ס"ת כשהבעל עולה לתורה אחר שילדה אשתו או כשהולכת בפעם ראשונה לבהכ"נ כשיאמר ברכו וכו' יכוין שנותן הודאה לבורא ית"ש בשביל אשתו", עיי"ש. ובסדור המנהגים חלק ראשן ביארתי שלכן המנהג לזמר מזמור לתודה ביום המילה שהוא תמור ברכת הגומל וברכת הודאה, עיי"ש:

והנה הלבוש כתב שאם יש חיוב בעל יולדת בן ובעל יולדת בת, בעל יולדת בת קודם לבעל יולדת בן. ומדוע ? לפי שהבעל יולדת בן יכול להודות ביום המילה, כי אז מזמרין מזמור לתודה, וכן אומרים במילה הפסוק הודו לה' כי טוב וגו'. מעתה לפ"ז הסברא מחייב שהאבי הבן קודם לסנדק ולמוהל. ולדעתי כך הסדר:

א' "חתן", ב' "בר מצוה" ג' "אב מיולדת בתי, ד' "אב יולדת בן", ב' "סנדקש שעשה הוצאות ויו "מוהל", ז' "יאהרצייט". ידידו הש"ת:

שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה