שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה קנ"ב
שיל"ת עש"ק יתרו תרנ"ט לפ"ק. ברכות ושמחות על ראש אהובי בני העוסק בהלכות הרב המאור הגדול מו"ה ברכי' שיק ני' רב בק"ק שטוהלווייס עבבורג והגלילות.
אהובי בני ! שמחתי מאד בדברי תורתך ומה שהקשית על המחבר ריש סי' רס"ה הא מש"ס שבת ק"כ מוכח דר"י אוסר גרם כיבוי, והא בשבת ל"א אמר ר"י משום ר' יוסי דסובר כר"ש שמלאכה שאין צריך לגופיה פטור, ופטור אבל אסור, א"כ לר"י לשיטתיה גם גרם איסור דרבנן אסור דכיבוי הוא מלאכה שאין צריכה לגופיה ? ואפשר לומר שהמחבר סובר כר"ן הובא במג"א סי' של"ד סק"ל שאינו כיבוי כשצריך לפחמין הוי דאוריתא, ואין הכל בקיאין בזה, עיי"ש:
ומה ששאלת שמנהגכם להתפלל בשבת בהשכמה ועוד אין יכולין להתפלל מתוך הסדורים ובפרט התינוקת שבאין להתפלל אם מותר לומר בחול לערל המשמש שם בכל השנה ודר בחצר בהכ"נ שידליק נר בהשכמה וכן במוצאי שבת קודם מעריב למען יוכלו להתפלל ויתרבו עי"ז התינוקת להתפלל:
הנה בענין זה האריכו בספרי שו"ת זה להקל וזה להחמיר, ואעתיק לך מ"ש בזה הגאון בעל השיב משה מאוהעל זצ"ל ותוכן דבריו באומר לנכרי בחול לעשות מלאכה בשבת לצורך מצוה הרי הישראל שובת בשבת הן ממעשה והן מדיבור, אלא דאפ"ה לדבר חול אסור מקרא דלא יעשה דנעשה שליחותי בזה, ואין זה אלא איסור דרבנן, ואיסור דרבנן זה נדחה מפני עשה דרבים, עיי"ש שהאריך בזה אם יש הספר בידך, ומסיק דקהלות הנוהגין להקל לנכרי לומר בחול להדליק בשבת קודם אור הבוקר או ביום הכפורים לצורך התפלה דהוא מצוה דרבים יש להם על מי שיסמוכו, וכבר יצא להיתר מפי הגאון מלבוב בספרו, ומעתה לא נפלאת ולא רחוקה להתיר כמו כן לומר לנכרי בחול להדליק בשבת בשביל תלמוד תורה דרבים, ותפלה כנגד תמידין תיקנו, ואמרו חכז"ל בפ"ק ממגלה גדול ת"ח דרבים יותר מהקרבת תמידין, וממילא ה"ה לגמור תילים ברבים דחשוב כמו תפלה ות"ת דרבים, ושמענו מכמה גדולי הדור וצדיקים בדור שלפנינו במדינה זו שהי' נוהגים להקל להדליק נרות ע"י נכרי בש"ק קודם אור הבוקר בבהמ"ד ללמוד תורה ברבים, עכ"ל:
ועל יתר דבריך אין הזמן מסכים לעיין ולהשיב, כי טרוד אנכי מכל צד. ברוך הנותן ליעף כח. קטנתי מכל החסדי'. כ"ד אביך הנושק אותך מרחיק:
שלמה הרש שיק.