שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה קנ"א
שיל"ת ה' לס' ראה תרמ"ח לפ"ק. אל הפרוכת יבא באימה וביראה טהורה, העוסק יומם ולילה בתורה, ה"ה ידידי הרב המופלג המדליק לרבים אורה, מו"ה ש שמואל יעקב אטיונבערגער יחי' מורה הוראה ליראים בק"ק טועמעטוואר.
אהובי ! מכתבו אשר בו שאל אותי בהאי עובדא שאירע בקהלתו שרה"ק צוה בש"ק העבר יום לידת המלך יר"ה להסיר הפרוכת וליתן הפרוכת של יו"ט ומקצת מתרעמים עליו שעשאו עול שהוא כסתירת האוהל ובנין, והאריך בזה וביקש לשמוע דעתי. הנה כבר הורה בזה, בשו"ת תרומת הדשן סי' ס"ח וז"ל:
הפרוכת שלפני ארון הקודש שרי להסירו ולפרוס אחר במקומו, וכן שמעתי שיש מקומות שעושים כן ביוהכ"פ לתפלת נעילה מסירים הראשון ופורסין אחר שכולו לבן במקומו וראי' מה דגרסינן בפרק המוציא תפילין, וילון מותר לנטותו ולפרקו בשבת, ופירוש רש"י דזה מסך שכנגד הפתח דהיינו כמו פרוכת וכו', ומסיים:
בכ"ז העולם חוששין לאיסור, וגם חזן הכנסת אחר אמר לי שאחד מן הגדולים לא רצה להתיר, וגם אני מושך את ידו להתיר, עכ"ל תה"ד:
אך בנידון שלפנינו שעשו כן לכבוד מלכינו החסיד השי"ו בודאי יש לסמוך על המתירין להסיר הפרוכת בשבת, וגדולה מזו התיר מרן בעל כתב סופר באו"ח סי' סי' ל"ז לצאת לקראת המלך ביוהכ"פ שחל להיות בשבת עם ספרי תורה ברחוב שאינה מעורבת, עיי"ש, משום שיש מצוה רבה וחוב לכבד המלך ביתר שאת, כ"ד ידידו מוקירו או"נ הכותב בחפזון רב. הק' שלמה הרש שיק