שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה קל"ד
שובע שמחות ורב ברכות לתלמידי העוסק בתורת ד' צבאות, הבחור המופלג בתורה וביראה מו"ה יצחק הכהן לומד בישיבה בק"ק פרעסבורג יע"ה:
אחד"ש בתתי להשיב בקצרה על שאלתך. א' בקשת לדעת יען דבאותו מדינה מתפללין שחרית בשבת בהשכמ' והולכין לביתם אחר תפלת שחרית ומקדשין ואוכלין, ואח"כ כשבאים לביתם מתפלת מוסף מקדשין שנית ואוכלין סעודה גדולה, ולא הבנת אם מקדשים היום אחר תפלת שחרית א"כ כבר קדשו היום ומדוע מקדשין שנית ? דע, כי כבר האריכו הפוסקים בזה שמה שאין אוכלים קידם מוסף היא רק מנהג וחומרא בעלמא, עיי' ב"ח או"ח סי' רפ"ו, ומאן דחלש לבו מיתר לאכל אחר שהתפלל תפלת שחרית, כי אדעתא דהכי לא נהגי. ומאחר שבאותו מדינה זהירים שיתפללו בשבת בהשכמה בודאי מצות ק"ש בזמנה דוחה המנהג. וכיון דקיי"ל שטעימת מותר מיד אחר תפלת שחרית ורק סעודה גדולה בבשר ויין אסיר קידם מוסף, א"כ הקדוש דשחרית היא על סעודה קטנה, ושפיר נוהגין לקדש שנית אחר תפלת מוסף על הסעודה גדולה שהיא עיקר סעודת שבת להתענג בתענוגים:
ועיי' בחתם סיפר או"ח סי' ס"ט שהסכין להתיר לעשות סעודת ברית מילה אחר תפלת שחרית אע"פ שמברכין ברכת המזון, כיון שאין שיתין יין ולא משתכרין:
ומה ששאלת על המנהג שאין נותנין מלח בליל שכת על השולחן ובאו"ח סי' קס"ז לא מצאת מנהג זה. לדעתי יש ג' טעמים בדבר, א' מה שטובלין הפת במלח הוא משום דבזמניהם לא אפו הפת במלח כדי שיתקיים ימים הרבה, לכן נתנו הפת במלח אחר שברכו ברכת המוציא, ויען כי בשבת יש לנו פת לבן שנאפה יפה ואין צריך מלח, לזאת אין נותנים המלח על השולחן בליל השבת, לומר בזה כי לכבוד השבת הכל מיכן ויפה בשלימות ואין צרין שום תיקון אחר:
ב' יען דבזמן שאין בהמ"ק קיים השולחן שאוכלים עליו ומברכין עליו הוא דומה למזבח, ונאמר במזבח על כל קרבנך תקריב מלח ומגין מן הפורעניות כמ"ש הרמ"א באו"ח סי' קס"ז, לזאת כדי להראות שאנו מאמינים שהשבת מגין מן הפורעניות, לכן אין צריכין מלח כדי להגן מן הפורעניות:
ג' ע"פ מ"ש בש"ס ב"ק שעזרא תיקן לאכל שום בליל שבת מפני שמרבה זרע ועונת ת"ח בליל שבת. ויען כי המלח ממעט הזרע, לזאת הנהיגו שלא לאכל מלח בליל שבת, ובא"ר סי' ר"פ כתב שיש לאכל בליל שבת קטניות בלא מלח מטעם זה, עיי"ש. עלה מעלה מעלה בקודש, רבך הד"ש:
שלמה הרש שיק: