אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה קכ"ד

תשובה קכ"ב

להרב הגאון מו"ה ישר חיים אקער- מאן בעיר בערלין בעהמ"ח ספר יגדיל תורה:

הדר"ג מקשה בסי' פ"ו בספרו יגדיל תורה למה אין מברכין על ספור יציאת מצרים ? והעיר שכבר הקשה כן בפר"ח סי' תע"ג, ותירוץ שיצא במה שמזכיר יציאת מצרים בקידוש, ועוד מביא תירוץ מחיד"א משום דמצות הגדה אין לה שיעור. ותמה אני על מעכ"ת שנעלם ממנו שתירוצו של פר"ח הוא תירוצו של רי"ף, ותירוצו של חיד"א הוא תירוצו של רשב"א. ולע"ד לתרץ ע"פ פשוט, כי על מצוה דאוריתא תיקנו ברכה במצוה שיש בה מעשה כגון הנחת תפילין וציצית ושופר וכדומה, משא"כ במצוה שתלוי בדיבור לא תיקנו ברכת. ונחזי מ"ע מה"ת לברך ברכת המזון, וא"כ כשם שיש סברא לברך על סיפור יציאת מצרים כן מן היושר לברך על הברכה שמברך אחר האכילה. וא"כ מדוע לא קשה שאין מברכין ברכה על ברכת המזון ? ומעתה כשם שאין מברכין ברכה על ברהמ"ז כן אין מברכין על מצות ספור יציאת מצרים:

ויש להסביר הענין משום שתכלית הברכה הוא למען יעורר הכונה לעשות המצוה בדחילו ורחימו ולא יעשה מעשה קוף בעלמא, אך זה הוא לצורך כשעושה מצוה התלוי במעשה שלא יעשה המעשה ויחשוב בדבר חול, משא"כ כשעושה מצוה התלוי בדיבור, כגון ברכת המזון שמדבר בשבח המורא ית"ש, למה לו לברך מקודם על מצות ברכת המזון, וכי ידבר בשבחו ית"ש מבלי לדעת מה הוא סח ולמי הוא סח?:

אך הא תינח בדבור ובשבת שעושה על פי מצות התורה, משא"כ בדיבור שמדבר על פי תקנת חכמים, כגון אמירת הלל, בזה תיקנו שפיר שיברך, למען ידע כי אם מקיים מצות חכמים שבזה מקיים מצות נותן התורה ית"ש שאמר לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך וגו'. ועיי' נוב"י מה"ת או"ח סי' ס"א מה שכתב בזה:

ובזה ביארתי תקנת חכז"ל כשמזמנין בשלשת או בעשרה אומרים רבותי וויד וואללען בענשען, ואח"כ אומרים נברך וכו' יען שעל ברכת המזון ביחיד אין מברכין כמו שמברכין על שאר מ"ע יען דאין מברכין על מצוה התלוי בדיבור, אך לברך בשלשה או בעשרה בברהמ"ז אין זה מה"ת והוא תקנות חכמים, א"כ מן הראוי לברך ע"ז כמו על הלל ומגלה, אך יען שכל ענין ברכת המזון הם ברכות לא רצו להרבות בברכות ותיקנו לומר ברכת הכנה למצוה דרבנן במ"ש רבותי וויר וואללען בענשען וכו':

ויש להסביר עוד דלא מצינו שתיקנו ברכה על מקרא פרשת בכורים שהוא מ"ע מה"ת התלוי בדבור, וע"כ מטעם הנאמר שהוא קורא ומכוון במת שאומר:

והנה המג"א בסי' קצ"ב כתב שהמקור לומר רבותי וויר וואללען בענשען הוא מזוהר שאמר שכל מילי דקדושתא בעי הזמנה, וכבר כתבתי בח"ג מסדור המנהגי' דף נון שלא זכיתי להבין דבריהם, דאם הכונה מן נברך וכו' כמו שאומרים בלשון אשכנז בענשען היי' ברכה כלפי הבורא ית"ש אין התרגום עולה יפה, באשר נברך מן ברכה, והאיך שייך ברכה כלפי מעלה ית"ש ? ועוד קשה קושית לחם חמודות שתמה למה אין נוהגין כתקנת חכז"ל לברך את בעל הבית ? ואמרתי שהכונ' בנוסח רבותי וויר וואללטן בענשען הוא תקנת חכז"ל לברך את בעה"ב, כי ע"פ התקנה אורח מברך, והוא אומר לכל המסובין שיברכו את בעה"ב, ורק קודם שמברכין את בעה"ב עלינו לשבח לבורא עולם ית"ש ואומרים נברך וכו'. ובאמת מברכין בבהמ"ז את בעה"ב. והמנהג יסודו בתורה דכתיב ואברכה מברכך, ופירוש רש"י והמברך ברהמ"ז מברך תחלה את בעה"ב, וכזה מצאתי בדרישה או"ח ס"ס ר"א. ה' יצרך את הדר"ג בכי טוב וכל טוב כתפלת ידידו:

שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה