שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה ק"כ
דעה בינה והשכל אשר בכל דרכיו משכיל, בתורה איש חיל ה"ה ידידי הרבני המופלג בתורה וביראה טהורה מו"ה שמואל יעקב שטיינבערנער מורה בטעמעשוואר.
מ"ש מעכ"ת על דברי המשנה רפ"י מסנהדרין על דברי המשנה רע"ק אומר אף הקורא בספרים חיצונים אין להם חלק לעה"ב, והקשה מי לנו גדול מרמב"ם ובה' ע"א וכן בפ"ב מסנהדרין מבאר שחוק על הסנהדרין לידע גם מחקי ע"א ולהיות בקי בכל החכמות, והאיך חולק על משנה מפורשת ? וחיפש ומצא שבתשובת הרשב"א החרים שלא ילמוד חכמת יונית עד בן כ"ה, וא"כ יש לומר שכונת הרמב"ם שילמוד בעת שכבר מלא כרסו בש"ס ופוסקים, והאריך בזה בסברות ישרו' ובבקיאות. ולא באתי רק לעוררו שיעיין בנ"י ב"ב פרק ששי דף ר"מ שכתב שמה שאסרו לקרות בספרים חיצונים הוא רק לעשותם קבע, ועוד כתב שבכלל ספרים חיצונים הוא שכתבו ביאור ופירוש על כתבי הקודש לפי דעתם הנפסדה, ובה מינות ואפיקורסית. והרמב"ם ור' סעדי' גאון ורבינו בחיי ומאה כיוצא בהם למדו ספרים חיצונים, ומי לנו גדול מר' עזרי' מן האדומים אשר זקני בעל תוס' יו"ט מזכיר אותו ואת ספרו מאור עינים בפ"י מנחות משנה ג'. ועיי' בס' גבעת שאול פרשת קדושים ושם נאמר בפירוש שמותר ללמוד כדי לסתור דבריהם. ועיי' מ"ש מרן מהרם שיק ז"ל בתשובותיו לאו"ח סי' עין, ועיי' מ"ש המג"א באו"ח רס"י קנ"ו שדרך הממוצע הוא הדרך הישר והנכון. ובפירוש אמרו במשנה אבות טוב תורה עם דרך ארץ, והעיקר שספרי חכמה אינם ספרי מינות ואינם בכלל ספרים חיצונים וחכמות יונית, וכתב ולשון המדינה אשר מן הצורך ללמוד הוא בכלל מלאכה ואומנות שצריך ללמד את בנו כמ"ש במשנה סוף קדושין, כי מי שאין לומד מה שהוא מן ההכרח לדעת לגר ולחושב הארץ מתחייב בנפשו ועתיד ליתן את הדין, ובפירוש אמרו הפוסקים שם הרבה עשו כר' שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידם, כי אין סומכין על הנס, וזה פשוט וברור ה' הטוב יברכהו ויזכה לגדל את בניו לתורה ולחופה ולמעשי' טובים כברכת ידידו מוקירו:
שלמה הרש שיק.