שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה ק"ה
החיים והברכה לידידי הרבני המופלג חו"ב מו"ה חיים גראס ני' ש"צ מ"צ בק"ק ק'-ס-מארטאן יע"א
מכתבו קבלתי וכו', ואשר העיר על מאמרם סוכה מ"ה שאמר רשב"י ראיתי בני עלייה והנה מעטים וכו' ואם שנים הם אני ובני. והקשה האיך מראש אני אומר כי מצינו ג"כ במשנה סוף סוטה שאמרו משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא, אמר ר"י לתנא. לא תיתנו ענוה דאיכא אנא, ור' נחמן אמר לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא. א"כ חזינן שבימי חכמי התלמוד החכמים כשישבו בפני עצמם הי' דרכם להתפאר את עצמם בעדותיהם ובמעשיהם. ואפשר לומר כאן בכונת רשב"י כי רשב"י ובנו ישבו במערה י"ד שנים ולמדו שם בקדושה ובטהרה ונעשה להם נס שמצאו במערה פירות ומים (עיי' שבת ל"ג ע"ב) וכאשר יצאו מן המערה דרשו ברבים שהחוב מוטל עלינו לעסוק בתורה יומם ולילה ולסמוך על הנס שמלאכתינו יעשה על ידי אחרים, כמו שמפורש בש"ס ברכות. והנה הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן. ולדינא קיי"ל ברמב"ם ובאו"ח סי' קנ"ו דלא כרשב"י ודלא כר' נהוראי, אלא שחוב עלינו לקיים טוב תורה עם דרך ארץ. והנה הוא רשב"י קרא בני עלייה אלו שפורשין עצמם מקניני עוה"ז ועוסקים בתורה בלבד. ויהי כאשר ראה שמעטים הם אלו שהם לדעתו בני עלייה, אמר ראיתי בני עלייה והנה מעטים, כנלע"ד. ידידו הש"ת:
ה"ק שלמה הרש שיק: