שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה ק"ג
שיל"ת קארצאג כי טוב לס' בהעלתך שנת תרמ"ו לפ"ק טובה וברכה לידידי הרב החרוץ המופלג מו"ה יצחק אהרן הויער נ"י מורה בק"ק טארנאל
מה ששאל דעתי אודות תקנת חכז"ל בברכות והובא בטור ומחבר או"ח **(מקדשינו בנויה ונראה בכבודה עין בעין ואתם תהי' כאיש אחד ובלב אחד לקדש שם שמים ברבים, ותכתבו ותחתמו לחיים טובים ארוכים ולשלום, אמן. ויהי אח"כ התאספו כל בני העדה קארצאג כאיש אחד והביאו את מנחתם על המזבח ובנו בית הכנסת בתכלית היופי והשלימות בלי שום שינוי ממנהג אבותינו תחת השגחת הראשים:
ר' יעקב אדלער, ר' יעקב ראטה כהן ר' שמעי' פייכטמאן ר' דוד שטערן ר' מנחם אירשאי, ר' לוי שפיטצער, מו"ה יונה ווייסברון ר' יונה אדלער ר' יצדק כהן נוסבוים, מו"ה יוסף עהרענפעלד, ר' שמואל ו אוענבערני ר' יהודא שוויטטער, ר' פייש סטרימבער, ר' ואב שפיגעל, מו"ה מרדכי קליין ר' יחזקאל קרויס :
וביום כ"ו אדר תרנ"ט זכינו לחנך את בהכ"נ לכבוד ולתפארת בשמחה ובששון. גדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו בחצרות בית ד' בתוככי ירושלים הללויה:)** סי' רכ"ה שהרואה את חברו אחר שלשים יום אומר שהחיינו מדוע דוקא אחר שלשי' יום ? הנה מצינו כיוצא בזה מקשים שלמה לא תיקנו לברך שהחיינו על שבת ? ותירצו שלא תיקנו ברכת שהחיינו רק אחר שלשי' יום עיי' אבודרהם דף ויו. אך עדיין צריך טעם מדוע לא תיקנו ברכת זמן רק אחר למד יום ? ונרא' לע"ד הראשוני' מקשים למה לא יברך האב ברכת שהחיינו בעת שמל את בנו ? ותירוץ הב"י ביו"ד סי' רס"ה בשם הרקח לפי שלא יצא מכלל נפל עד אחר למד יום, ובאמת ביום פדיון הבן שהוא אחר שלשים יום מברך שהחיינו שלמפרע לא נולד נפלי ומדחחזינן שהתורה צותה לפדות רק אחר למד לפי ששלשים יום מוציאין מידי נפל והוא בחזקת בר קיימא, לכן על יסוד זה תיקנו חכז"ל שלא יברך זמן רק בענין שבא או משנה לשנה או משלשים יום לשלשים יום. ועיי' תשו' הרשב"א סי' רמ"ה שמברכין שהחיינו אפילו בשמחה שבא עם צער מעורבת. ידידו:
שלמה הרש שיק.