אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה ק"ב

תשובה ק"א

בשבת דף ל"א הובא במג"א או"ח סי' קנ"ו אמרו בשעה שמכניסין אדם לדין שואלין אותו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה. וכתב בכנה"ג על הטור או"ח סי' קנ"ה ס"ב המנהג ברוב המקומות שאחר תפלת שחרית וערבית מתקבצין לקרות מקרא משנה ואגדתא, ואם יש שם מנין אומרים אחר קריאתם קדיש דרבנן מפני שהוא תפלה על רבנן. ואע"ג דהוא תחנה על כל ישראל, לא נקרא קדיש דישראל, מפני שלא תיקנו קדיש זה על הפסוקים אלא דוקא על תורה שבע"פ המסורה לרבנן, עכ"ל. ולי נראה שלכן נקרא קדיש דרבנן לפי שקיבלו איש מפי איש עד משה רבנו שלמד ממלאכי השרת כומר שלש פעמים קדוש (ספרי וחזקוני האזינו) וכנגד ג' קדוש שאומרים בציבור תיקנו החכמים לומר "ג' קדישים" א' קדיש בתפלות' ואומרים תתקבל צלותהון. ב' בקדיש' אחר גמר התפלה שאומרי' היתומי', ונקרא קדיש יתום', כדי לזכות נשמת המתים שבניהם מתאמצים ומקבלים עליהם לקדש שם שמים ברבים כשנושאים ועוסקים במשא ומתן או במלאכה. ג' קדיש דרבנן שיאמרו החכמים אשר אחרים מחזיקים אותם בממונם ומלאכתן נעשה על ידי אחרים, כדי שיתפללו החכמים עבורם, כמ"ש בספר חסידים סי' רמ"ב שהנהנה מן המעות שהניחו לזכר נשמת המתים צריכין לומר:

והוא רחום יכפר עון. בזאת הנאה שאני נהנה במעות שנתן פלוני בן פלוני, ובנקבה פלונית בת פלונית נפשו בטוב תלין בין הצדיקים וצדקניות אמן:

אח"כ תיקנו הגאונים כדי לזכות האבלים על סמך הקרא שבע ביום הללתיך לומר שבעה פעמי' קדישי' א' אחר פסוקי דזמרה, והוא הקדיש שאומרי' אחר מזמור שיר חנוכת, ב' אחר סיום התפלה שתיקנו עוד אנשי כנה"ג, ג' אחר קדושת ובא לציון שתיקנו בשביל אלו שאחריו לבא ולא שמעו קדושה, ד' אחר מנחה, ה' אחר ערבית, ויו אחר מזמור של יום בשחרית, זין אחר מזמור של ערבית:

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה