שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה ע"ה
ברכה המשולשת בתורה לאהובי גיסי מחמד נפישי ה"ה הרב הגאון הגדול המאור עיני חכמים בתורתו וחכמתו, צדיק תמים מו"ה מאיר ר"פ ני' רכ אב"ד ור"מ בק"ק מישקאלץ יע"א
מה שביקש הד"ג השי"ו לידע דעתי ע"ד שבקהלתו אמר הש"ץ בתפלת שחרית בש"ת ותערב קודם שעלו הכהנים לדוכן וכהן אחד צורבי מרבנן הראה בקיצור ש"ע שבתפלת שחרית אין אומרים ותערב, ומע"כ חיפש ולא מצא מפורש התפלה ותערב שתיקנו לדעתי אחד מאחרוני', ותמוה בעיניו שנתנו רשות להפסיק בתפלה שנתקנה אחד מהאחרונים. הנה לדעתי תפלת ותערב הוא תפלה שתיקנו אנשי כנה"ג ומה שלא הוזכר בש"ס ופוסקים כגר כתב הרמב"ם בפירוש המשנה במנחות רפ"ד וז"ל:
ענינים ידועים ונהוגים ביד העם ואין ענין מהם נפלא משום אדם לא ראו לדבר מתן כמו שלא סדרו התפלה ואיך יתנהג הש"ץ לפי שהי' מפורסמים עכ"ל. בש"ס ברכות י"א ע"ב אמרו אמר להם האמינה ברכי ברכה אחת וברכו וכו' ועבודה פירוש רש"י בשביל העבודה שעשו אמרו אחריה רצה ד' אלקינו וכו' אי נמי ואותך לכרך ביראה נעבוד וכו' עיי"ש, ובמשנה רפ"ז מיומא אמרו בא לו כהן וכו' ועל העבודה פירש רש"י רצה בעמך וכו' שאיתך לבדך ביראה נעבור יע"ש, וכן איתא בילקוט ריש שמואל על הקרא ותתפלל חנה מכאן שנשים חייבות בתפלה שכן חנה התפללה י"ח תפלות וכו' תדברו גבוה שאותך לבדך ביראה נעבוד יע"ש:
מכל הנ"ל חזינן שהי' נודע ומפורסם תפלת ותערב כנוסח אשר לפנינו והנה יען שבזמן שבית המקדש קיים לא עמדו לדוכן עד לאחר הקטרת האימורים ועיי' בתוס' ברכות י"א ע"ב בד"ה וברכת כהנים לזאת נכון מנהגינו שהכהני' עולים לדוכן אחר תפלת מוסף שיצאנו כבר ידי חובת התפלה והקרבנות ע"י מוסף וקרה"ת אך שבש"ת משום דטרידי במוסף בקה"ת ובחתנים ובכבוד התורה והקפות לזאת תיקנו לדוכן בשחרית והאיך יאמרו אז ותערב וכו' כעולה וכקרבן בעת שלא יצאו עוד ידי חובת התפלה והקרבנות, לזאת שפיר תיקנו שלא לומר בשחרית ותערב, כנלע"ד. ואחתום בדש"ת ושלום ביתו וכל אשר לכם השי"ו, גיסו הנושק אותו מרחוק:
שלמה הרש שיק.