שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה ע"ד
כתיבה וחתימה טובה לידידי הרב המופלג בתורה ובחכמה חו"ש חכם הכולל בן גדולים מו"ה ליב לאנדבערגער ני' רב בסעגדאלאם:
מה שביקש להודיעו דעתי אם מברכין ברכת שהחיינו בשעת חינוך ביהכ"נ חדשה, כי בבעה"ט נמצא שלא לברך ברכת שהחיינו רק בברכת הטוב והמטיב, ובשערי תשובה מביא מעשה רב באמסטנוערדאם שצוה לש"ץ שיברך שהחיינו, ודעתו ע"פ ש"ס ערובין מ' ע"ב שיכולין לברך ברכת שהחיינו אף באין חובה והובא גם להלכה במעשה רוקח על או"ח סי' רכ"א, והנני לרצונו שדעתי לברך ברכת שהחיינו בעת שנגמר בנין ביהכ"נ ומחנכין אותה -- וכן עשיתי כאשר זכיתי לחנוך ביהכ"נ דפה ובגלילות. ועוד יותר מזה כשבני ח"ק דפה כתבו ספר תורה וכל אחד מבני החברה נתן סך מסוים להוצאות הללו בירכתי בציבור ברכת שהחיינו בשם ומלכות, דהנה בא"ר לאו"ח סי' כ"ב ס"ק א' כתב בש"ס ברכות ס' גבי קנה כלים חדשים פריך בגמ' ולפלגו בקנה וחזר וקנה להודיעך כחו דר"י שצריך לברך ? ומשני כחו דהיתרא עדיף, וקשה הא רש"י ריש ביצה פירוש דטעמא דכחו דהיתרא עדיף משום דכח דאוסרין אינה ראיה שהכל יכולין להחמיר ואפי' בדבר המותר, א"כ לפ"ז הא בברכות אדרבה כחו דאיסורא שצריך לברך ראוי להיות עדיפא, כיון דקיי"ל ספק ברכות להקל שלא לעבור על לאו, דאיסורא דלא תשא ? אלא נלענ"ד משום דשאני ברכת שהחיינו דאינו עובר על לאו דלא תשא יעיי"ש, ומהרש"א ומהרש"ל פסחים ק"ב מ"ש בענין זה:
והסברתי דבריהן יען דעל כל נשימה ונשימה צריך לברך את השם שהחיינו, והא דאין מברכין, משום שהוא דבר שאי אפשר שיברך שהחיינו בכל עת ורגע על החיים, ולא רצו להרבות בברכות, והניחו לפרקים ברכת שהחיינו ברגלים וכשקונה טלית וכשאוכל פרי חדש וכדומה, וכשמברך שהחיינו אין כונתו על שזכה לאותו דבר, אלא מברך על החיים שניתן לו ד'. ועיי' בט"ז יו"ד סי' א' ס"ק י"ז ובט"ז או"ח סי'ח' סק"ז כעין סבר' זו, ולכן אף אם אומרים ס' ברכות להקל שלא לברך כדי שלא יעבור על לאו דלא תשא, אך ברכת שהחיינו שמחויב לברך בכל עת ובכל רגע, ורק משום שלא רצו להרבות בברכות, שאי אפשר שיברך על כל נשימה ונשימה וגם שלא יהי' עליו למשא אך לפרקים כשיוכל לכוין בכינה לעורר על החסד שעושה ד' הטוב עם ברואיו בכל נשימה ונשימה בודאי אינו עובר על לאו דלא תשא כשמברך שהחיינו, וזה לדעתי כונת הש"ס בערובין הנ"ל וכונת א"ר ודו"ק. ובמקום אחר אמרתי שלכן כופלין בתפלת שחרית הפסוק כל הנשמה תהלל יה, אע"פ שדוד לא אומרו בכפלים ואנן אומרים אותו פעמים, כי ראוי לברך את ד' הטוב והמטיב בכל נשימה ונשימה בכל יום ובכל עת ובכל שעה ובכל רגע, ויען שהוא דבר שאי אפשר תקנו להכפיל הקרא לברך על כל נשימה ושנית על החיים שנותן לנו כעין ברכת שהחיינו:
והנה בס"ת שקנה יחיד פסק בשו"ת נאמן שמואל סי' ז' שיברך שהחיינו ולמה לא יברכו ציבור כשקנה ס"ת, א"כ יש לומר הטעם יען דיש חיוב על כל או"א שיכתוב לו ס"ת והאיך יברכו בציבור ברכת שהחיינו שזכו לעשות המצוה בכלל מה שמחויב כל או"א בפרט, משא"כ בבנין ביהכ"נ שאין החיוב על היחיד רק על הכלל, וא"כ כיון שזכו לעשות בכלל כאשר ציה ד' למה לא יברך הרב או הש"ץ ברכת שהחיינו בשעת חינוך ביהכ"נ, ולזאת כתורה הורה הרב באמסטערדאם שיברך הש"ץ ברכת שהחיינו, ובפרט ע"פ סברת הטיי"ז שהבאתי, וע"פ כאשר הסברתי שעיקור שהחיינו היא על החיים, ורק שלא יהי' הברכה למשא קבעו חכז"ל שיברך לפרקים א"כ המברך ברכת שהחיינו בציבור בעת שימצא מקום לא הפסיד:
וכאשר זכי בני הקהלה לקנות ס"ת הרבה, ואח"כ זכי גם בני הח"ק דפה בעזרת בני החברה ליכתוב ס"ת בתכלית היופי בארתי ענין ברכת שהחיינו, וברכתי בשם ומלכות בביהכ"נ וכל העם ענו אמן בדמעות של שמחה ותודה. והנה יש עוד דברים בזה ואין עת עתה להאריך ולא באתי רק לכבודו והנני חותם בברכת כתיבה וחתימה טובה:
הק' שלמה הרש שיק ברעזאווא.