שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה סמך
שיל"ת א' בהעלתך תרנ"ט לפ"ק.
יאירו שבעת הנרות לעוסקים בתורת ה' צבאות, ולהמדליקין נרות לרבים במקומות האפלות, ובתוכם אהובי בני הרב המופלג
חרוץ ושנון מו"ה ברכי' שיק ני' רב בק"ק שטוהלווייסעגבורג ע"א
מכתבכם קבלנו לשמחת לבבינו להתענג בעונג וגם שמחה בש"ק. אשר כתבת שמר חמיך הגאון ני' הראה לך שמרן בעל מהר"ם שיק ז"ל סתר עצמו בתשובותיו, כי בויש או"ח החליט שאין מברכין על ספק ובאה"ע תשובה ע"ב להרב הגאון משוראן כתב בפשיטות שמברכין על ס"ס ? הנה כבר נשאלתי ע"ז מכמה מקומות, ועלה בידי להראות שלא נתעלמה הלכה מרבינו משה זיע"ל, וכשיהי' לי פנאי אעתיק לך מה שכתבתי בענין זה לכמה חכמים. ושלא להיות בהמ"ד בלא חדוש אכתוב לך שבענין ברכות אין לנו הלכה מבוררת כמ"ש בתשובת הרשב"א סי' ח"י. ועיי' במחבר או"ח סי' רכ"ג בענין ברכת הטוב והמטיב וברכת שהחיינו, והרמ"א שם כתב שרבים נוהגין שאין לברכם שאינם אלא רשות, עיי"ש היטב. ואני אמרתי כלל חדש בברכות, דהמחבר באו"ח סי' רי"ט סעי' ד' פסק, אם אחד מחויב לברך ברכת הודאה ובא אחר ואמר בא"י אמ"ה אסר גמלך כל טוב וענה אמן יצא. וכתב הרמ"א ואין זה ברכה לבטלה מן המברך שלא נתחייב בברכה זו, הואיל ואינו מברך רק דרך שבח והודיה על טובת חברו המשמח בה, עיי"ש ובטו"ז. ויש להסביר דבריהם, כי חכז"ל אמרו כל הנשמה תהלל וגו' על כל נשימה ונשימה צריך לברך את ה' ואלו פינו מלא שירה כים אין אנו מספיקין להודות לה' ע"כ החסד שעשה עמנו בכל עת ובכל רגע, רק שהקדמונים עשו סדר וסדרים גם בברכות וחששו שלא לברך ברכה לבטלה, ותיקן מלכינו דוד לברך מאה ברכות בכל יום עיי' ש"ס מנחות מ"ג ורבה קרח וטור או"ח סי' מ"ו, וכן תיקנו לברך ברכת שהחיינו כשאוכל פרי חדש וכדומה וכן ברגלים וימים טובים, ואלו ברכות והודאות אינם לבד על המועדים ועל הפירות, אלא שבכלל אלו ברכות מברך גם על החיים ועל כל נשימה ונשימה מה שמקבל בחסד ה':
ולכן מי שמחויב בברכת הודאה מברך ברבים את ה' שגומל חסד עם בריותיו, ואז השומעים העונים אמן בכונה הם באמירת אמן גם הם מברכים ברכת הודאה. וממילא אם אחד מברך בשם ומלכות מי שגמלך כל טוב וכו' השומע יוצא כי הן המברך והן השומע מחייבים בברכת הגימל, רק שתיקנו לברך בעתו ובזמנו כל הברכות, וכיון שאחד מחויב באותו שעה בברכת הגומל, מה לי אם הוא מברך ואחרים עונים אמן או אחרים מברכין והוא עונה אמן, כי סוף כל סוף ברכת שבח והודיה מותר לברך בכל עת ודו"ק, ועיי' בטו"ז ליו"ד ס' א' סעי' י"ז שכתב כעין סברא זו:
אך הא תינח בברכה שהוא שבח והודיה זה מותר לברך, ואין זה ברכה לבטלה הגם שהוא אין מחויב באותו שעה בכ"ז רשות בידו לברך כדברי הרמ"א שהם ברכת שבח והודיה. וכן כשמברך על ברכה אשר קדשנו במצותיו וציונו וכו' אף שאין מחויב באותו שעה באותה ברכה. בכ"ז רשות הוא לברך בכל עת ובכל שעה אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות או על השחיטה וכדומה, משא"כ בברכה שמברך על החיוב כגון שנעור כל הלילה וספק אם מחייב לברך, ועל ספק חיוב און מברך, יען דבלא"ה מברך כמאה ברכות ביום, ולמה יכניס עצמו לברך עוד ברכה שאין צריכה, ולכן החליט מרן ז"ל בריש או"ח גבי נעור כל הלילה שלא יברך על ספק. משא"כ שם באה"ע שמיירי בברכת אשר קדשנו במצותיו וכו', וברכה כזאת יכול לברך גם על ספק כנלע"ד. ה' הטוב יברך אותך ואת אשתך ואת כל אשר לכם כתפלת אבותיכם הדש"ת:
שלמה הרש שיק: