אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה ס"ד

תשובה ס"ג

ברכות ושמחות לידיד נפשי העוסק יומם ולילה בתורת ה' צבאות המקרב לאבינו שבשמים הלבבות, ה"ה הרב המאור הגדול צדיק תמים מו"ה יוסף אונגאר יחי' רב בק"ק פישטיאן יע"א:

ידיד נפשי שמחתי לראות מכתב ידו, ומה שהקשה על דברי מרן בעל מהר"ם שיק זצ"ל שבריש או"ח מכריע כדעת הפוסקים שאין מברכין על ס"ס ובחלק אה"ע בספק ברכת ארוסין הכריע שמברכין על ס"ס כמו על ודאי ? ולע"ד שדברי מרן ז"ל הם מכוונים למי שרגיל לדייק בלשונו. דיש נפקותא בספק ברכה הבאה על דבר שבא מזמן לזמן או על דבר אכילה, או על ספק ברכה שבא על המצוה ממצות התורה. בספק ברכה הבאה מזמן לזמן או על דבר שנהנה, ואם יש ספק אם כבר יצא ידי חובתו או לא, טוב שלא יברך שנית על הספק משום לאו דלא תשא את שם ה' אלקיך לשוא, משא"כ בברכה שבאה על המצוה, שבאמת רשאי לברך גם בעת שאין עושה המצוה אשר קדשנו במצותיו וצינו על העריות, וכדומה כמ"ש הטו"ז ביו"ד סי' א'. ואם כבר ברך תחת החופה אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות, בכ"ז אם ברך גם אח"כ אינו עובר על לאו דלא תשא וגו' לשוא, כי אין זה לשוא, כי הוא אמת שקדשנו במצותיו:

ולכן בריש או"ח דשם מיירי שהוא בספק אם חובה עליו לברך ברכת על נטילת ידים לפי שהי' נעיר כל הלילה, והאיך יברך על ספק? ושפיר כתב שם שאין מברכין על ספק כזה, משא"כ באה"ע דשם מיירי שיברך על ספק ארוסין, ובאמת יכול לברך גם אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות גם בעת שאין מקדש ומארס, כי היא ית"ש באמת קדשנו במצותיו תמיד, ורק שחכז"ל קבעו כל ברכה במועדה, אך בזמן שמסופק אם הוא מן החוב יכיל לברך גם על הספק בשם ומלכות. וזה פשוט וברור לע"ד בדברי מרן ז"ל. ומ"ש הדר"ג אודות וכו'. ידידו מוקירו או"נ הדש"ת:

ה"ק שלמה הרש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה