אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה מ"ג

תשובה מ"ב

המאיר לארץ יאר פניו אליך ויחונך וישם לך שלום אתה אהובי חותני כבני הרב המאור הגדול, חרוץ ושנון. יפה פרי תאר מו"ה מאיר שטיין יחי' רב בק"ק טורוק ס'-'דמיקלאש יע"א.

אחד"ש ושלום כל אשר לך הנני לומר לך דעתי ע"פ דתוה"ק בענין מה שהסכימו ראשי העדה לומר תפלת הנותן תשועה בשבתות וי"ט בלשון המדינה, ויש הרבה מבני הקהלה יחי' שממאנים בחדשות כאלה ורוצים לצאת מביהכ"נ אם ישנו התפלה הזאת מלה"ק ללשון המדינה ושאלת אותי דעתי בזה:

תפלת הנותן תשועה בעד המלכות תיקן ר"ח סגן הכהנים (אבות פ"ג מ"ב). ובעת שביקשו הכותים מן אלכסנדר המוקדן להחריב את בית ד' יצא שמעון הצדיק ובית דינו לבקש חסד מן אלכסנדר וכה דיבר:

בית שמתפללין עליך ועל מלכותיך יחריב? (עיי' יומא ס"ט ע"א) א"כ חזינן שזה תקנה ישנה בישראל להתפלל בעד המלכות, וכיון שתיקנו הקדמונים מאז להתפלל התפלה בלה"ק, ובבית שני התפללו אותו נוסח האיך נעיז פנים לשנות הנוסח ולהתפלל בנוסח ובלשון אחרת?

והנה הגם שמעיקר הדין הי' מותר להתפלל בכל לשין, אך בפירוש אמרו במשנה רפ"ז מסוטה וכן מוסכם ברמב"ם וכל הפוסקים בלי שום חולק שברכת כהנים נאמרה בלה"ק דוקא, דכתיב כה תברכו יע"ש. ומזה יש לדון כשם שברכה לישראל דוקא בלה"ק כך ברכה למלך צריכה להיות דוקא בלה"ק. אך כל זה אנו צריכין אלו הי' מנהגינו להתפלל גם בשאר לשונות הי' עלינו לדון אם זה דומה לתפלה או לברכה, משא"כ שתיקנו אחר חתימת התלמוד להתפלל בלה"ק דוקא כמ"ש בס' צרור החיים ע"פ ש"ס ופוסקים, וכן בח"ס חלק ששי סי' פ"ד ותשובת מהרי"א או"ח ס"ו, ומקום אחר הארכתי בזה (עי' לעיל תשובה מ"ב) וכן שכל התפלות שלנו בלה"ק דוקא א"כ חלילה לנו להשפיל את הכבוד והכונה מתפלת הנותן תשועה מן שאר תפלות שלנו:

ופעם א' אמרתי, בסדר מסעי כתיב:

ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה וגו' ולא תטמאו את הארץ אשר אתם יושבים בה, אשר אני שוכן בתוכה, כי אני ד' שוכן בתוך בני ישראל. שני פסוקים הללו אין להם פירוש וביאר מספיק לענ"ד. ואמרתי בכונתם שבא הקרא להזהיר אותנו שלא לעשות מעשים ומנהגי' לדמות לנימוסי שאר האומות אשר אנו יושבים בתוכם. כי החנופה היא מדה בזויה וגרוע מעובד ע"ז כמ"ש בזה בעל חוה"ב, ובכל עידן וזמן שבני ישראל החניפו לאו"ה גרמו טומאה לארץ וסילוק השכינה מישראל, וז"ש ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה וגי' כי ע"י שאנו מחניפים לאו"ה עולה חמת ד' עד אין למרפה ח"ו, ואם האומות שופכי' אח"כ דמם של ישראל ונחשבנו בעיניהם כצאן לטבח אנו הגורמים טומאתם ורשעתם, באשר עלינו להאמין כי ד' שוכן בתוך בני ישראל ולב מלכים ושרים ביד ה' והבן:

וכן אמרתי בכונת מאמרם על הקרא ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, שאמרו אבל בנביאי או"ה קם ומנו בלעם, וכי אפשר לומר בכונתם שבלעם הי' גדול בנבואה כמשה רבינו איש אלקים ? אך כונתם כי מהנוגע לישראל בזמן העתיד בלעם אמר ברוח נבואתו:

הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב, שבני ישראל צריכין להיות לעם בפני עצמם בנימוס ובמנהג ורק אז ישבו במנוחה ובשלוה בין הגוים, משא"כ אם יחניפו לאו"ה לעשות כנימוסי שלהם, אז לאט לאט יתרחקו עצמם ממקור הקדושה עד שיעלה חמת ד', וכזאת ניבא גם רבינו משה לישראל קודם מותו ואמר:

וישכן ישראל בטח בדר עין יעקב, שרק אז ישבו בטח אם ישבו בדר וישתו מבאר חפרוהו שרים שהוא עין יעקב. והבן:

ואמרו חכז"ל (מכילתא בא פ"ו) שנגאלו ישראל ממצרים שלא הי' בהם בעלי לה"ר, שנאמר ושאלה אשה משכנתה כבר הי' בידם י"ב חודש, כי י"ב חודש שמשו המכות, ואין א' הלשין על חברו:

ב' שלא שינוי את שמם, שנאמר בירידתן ראובן שמעון וגו' וכן בעלייתן מיחסין שנאמר ויתילדו על משפחותם לבית אבותם ואומר המלאך הגואל אותי וגו', ויקרא בהם שמי ושם אבותי:

ג' שלא שינו את לשונם, שנאמר כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש, ונאמר ויאמרו אלקי העברי' נקרא עלינו, ואומר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי שהי' מדברים בלשון עברי עכ"ל. מדברי המכילתא יש ללמוד כשם שהגאולה במצרים בא בשביל שהי' אהבה וחבה ואחדות ביניהם, ובשביל שלא שינו את שמם ואת לשונם. כן בא הגלות תמיד בשביל ששנאו בני ישראל זה את זה, ובשביל ששינו את שמם ולשונם, ובדורינו מה נאמר ומה נדבר ומה נצטדק לפני אבינו שבשמים, העושה עמנו חסד בכל עת ובכל שעה ? בני ישראל אין אוהבים זה את זה, כי נחלקו לכמה כתות ומחנות, ואי' זכות אבות שלא הי' בהם לשון הרע ? בדורות שלפנינו התחילו לשנות את שמם של בני ישראל לדמות לשמות הגוים אשר ישבו ביניהם, וכבר העיר על זה מרן בעל מהר"ם שיק זיע"ל בתשובותיו ליו"ד סי' קס"ט, וז"ל:

כל האומות מחשיבין לשונם לשם אבותיהם ומוסרים גופם ומאדם בשביל לשונם ושמם, ואנן שאנו מקדמוני האומות קיומי העולם אנו בושים לקרא אותנו ואת זרעיני בשם האבות הקדושים ? והרמב"ם בפי"א מע"ז כתב, כתיב ואבדיל אתכם מכל העמים להיות לי' ומזה למדו חכז"ל דאין רשאי לדמות לאו"ה בשום פנים. וכל שעושה לדמות להם עובר על מה שנאמר בתורה שאסור לדמות להם, וכשם שאסור לדמות להם במנהגים, כ"ש שאסור לדמות להם בשמם, ונאמר ויהי שם לגוי גדול מלמד שהי' ישראל מצוינים, ונאמר איש יהודי הי' בשושן וגי' שהי' מוכתר בנימוסין שעשה לעצמו כתר שהוא יהודי וכו' וזה שעמדה לאבותינו ולנו, זת"ד, עיי"ש.

והנה בדורינו אשר מיר בצאתו מרחם אמו קוראים אותו בשם הגוים עוד הוסיפו בני עולה למען לא יזכר שם ישראל עוד בפיהם שלא יקראו לתורה בשם רק יעמוד שלישי ורביעי וחמישי ולקרא לתורה בשם הקודש הי' תקנה שתיקנו כדורות עולם בעלי תוספות (לביש ורמ"א או"ח סי' קל"ט) וזה הוא לחשיבות ולברר עי"ז את שם הקודש לידע מי היא כהן ומי הוא לוי ומי הוא ישראל, ואם יש ב' יוסף בן שמעון באותו עיר וע"י מנהג החדש שנהגו המתחדשי' בזמנינו לקרא לתורה בלי שם בזה שינוי השם לגמרי עד ששם הקודש נשכח מהם, ואיה זכות אבות שלא שינו את שמם ?:

ואחרי הדברים הרעים האלה עוד מוסיפים להתחיל ולהתפלל בבתי כנסיות בלשון לעז, ואיה זכות אבות שלא שינו את לשונם לכה"פ בבתי כנסיות ? הגם לכבוש את המלכה עמי בבית השפה העבריה מקוננת:

ואם אמת הדבר שמעיקור הדין מותר להתפלל בכל לשון זה רק בדורות הללו שלא הי' התפלות שגורים בפי כל, ואז לא הי' הדפוס בעולם, מה הי' יכול להתפלל איש שלא הי' בקי בתפלה ולא הי' לפניו ספר אשר מתוכו יתפלל בלה"ק אז אמרו שמותר להתפלל בכל לשון משלא יתפלל כלל, משא"כ בדורינו שהדפוס מצוי ובעד דבר קטן יזכה לסדור התפלה וכל אדם בקי בקריאה, וכל אדם מבין קצת מה שאומר בתפלתו, ואף אם אינו מבין כבר אמר רשב"י בזוהר ויחי דף רמ"ג ע"ז יסדר שבחי דמרי', אע"ג דלא יכיל לכונא ויצלי צלותיא, לזאת לכה"פ בעת שאנו עומדים להתפלל לפני נותן התורה ית"ש חלילה לנו לשנות הלשון, וכל התפלות והברכות נתפלל בלשון שתיקנו התפלה. וכנים ואמתיים הם דברי בעל צרור החיים אחר שביאר ע"פ ש"ס ופוסקים שאסור להתפלל רק בלה"ק, כתב וז"ל איש משרי המלך אמר לא' מן העם שרצה לבא לפני המלך לבקש ולהתחנן איזה דבר ממון אלה הדברים אשר תדבר לפני המלך, ורק אם כה תדבר ותבקש ישמע לבקשתך וימלא את שאלתך, וכי יאמר המבקש:

אני מבקש בלשון שארצה ? אם אבותינו הקדושים, חכמינו ונביאינו אנשי כנסת הגדולה אמרו לנו:

באלה תפלות ובאלה תשבחות אשר אנחנו עורכים לפניכם תעבדון את ד', ובאלה התפלות והברכות תוכלו לבקש חסד ורחמים בעדכם וכן בעד המלך והשרים, האיך נע"ז פנים לומר נוסח התפלה שלנו יותר יקרה ונכבדה בעיני המלך מלכי המלכים הקב"ה מן הנוסח אשר יסדו אבירי הרועים האלה ?

לזאת הדין עם המיעוט המוחין לשנות מנוסח התפלה, כי כל התפלות והבקשות צריכין להיות בלה"ק דוקא, ועל הראשים לעשות הטוב והישר בעיני אלקי' ואדם ולהחזיק השלום:

ואסיים בדבר חדוד על מאמרם בר"ה ח"י ע"א, אמר ר"מ שנים שעלו למטה וחוליין שוה, ושנים שעלו לגרדן לידון ודינן שוה, זה ירד וזה לא ירד, זה ניצול וזה לא ניצול וכו' מפני מה זה נענה וזה לא נענה זה ניצול וזה לא ניצול ? זה התפלל תפלה שלימה, וזה לא התפלל תפלה שלימה, פירוש רש"י שלא התפלל בכונה, מהיכן ידע ר"מ לדרוש דרש זה:

לענ"ד שדרש הקרא בואתחנן דכתיב ובקשתם משם את ד' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך וכו' פתח ברבים ובקשתם וסיים בלשון יחיד אלהיך ומצאת כי תדרשנו, ומדוע לומר שאם רבים יבקשו דבר מאת ד' וכל אחד ואחד יבקש רק על עצמו מפני שכל א' וא' הוא כגוף בפני עצמו ואינו מצער בצרות חברו ואינו משמח בשמחת חבריו אז אין תפלתו שלמה, היינו שאינו כגוף אחד עם הצבור ואין תפלתו נשמעת, וממילא התפלות של אותו ציבור שאינם כגוף אחד אין נשמעים, רק אם כולם כגוף אחד יחשבו ושלום מתווך ביניהם אז תפלתם נשמעת:

וכן נאמר בברכת הכהנים כה תברכו את בני ישראל אמור להם יברכך ג"כ פתח בלשון רבים ומסיים בלשון יחיד ? לעורר שרק אם בני ישראל כגוף אחד חשבו ושלום ביניהם אז יזכו לברכה המשולשת, ומזה למדו חכמי המשנה סוף עוקצין שאין כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, כי בסודי רזא כתב שלכן נקרא עדה ג"כ צבור ובכל מקום מצינו רק תפלת צבור ולמה לא אמרו תפלות עדה או תפלות קהל ? לומר כי צבור היא ר"ת של צדיקים בינונים ורשעים, שכולם יהי' כגוף אחד וכשם שקילוסן של הקב"ה עולה מפי הצדיקים כן עולה מפי הרשעים (רבה בא) ואם הצדיקים והבינוני' והרשעי' מתפללים ביחד והם כגוף אחר ושלום מתוך ביניהם אז תפלתן נשמעת. והיבת צבור כמספר רחמים כי הוא מרחם על הציבור ושומע לתפלתן:

והנה חכמי המשנה פתחו בדין קריאת שמע וסיימו במאמר השלום ובחרו באותו לשון אין כלי מחזיק ברכה וגו' ובזה הורו לנו כי ראשית דבר הוא יראת ד' להאמין בבורא יחיד ומיוחד ית"ש, וישראל אע"פ שחטא ישראל הוא כ"ז שמאמין באחדות הבורא, והאמונה בבורא יחיד ומיוחד כולל החיוב שכל ישראל יהי' כגוף אחד, ואל תאמר מאחר שאנו רואים כי הוא ית"ש בעצמו חלק את בני ישראל לג' כתות שהם ר"ת כליא היינו כהנים, לוים, ישראלים, א"כ אין צריכין להיות לכת אחד, לזאת סיימו משנתם בדברים הללו, אין כלי מחזיק ברכה לישראל, שאלו כתות שונות כשהם נפרדים לכמה מחנות וחלק לבם אז אין זוכים לברכה, ורק השלום מביא ברכה לישראל. וחכם כמותך יבין עד היכן הדברים מגיעים לעורר על השלום, ומי ששמו שלום יברך את כל הקהל הקודש, המתפללים בלשון הקודש בברכה המשולשת בתורה:

הק' שלמה הרש שיק ברעזאווא,

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה