אור ברסלב

שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק

תשובה כ"א

תשובה כ'

קארצאג ג' תצוה תרנ"ד לפ"ק אור חדש בעולם החדש, לתלמידי בן

גילי נאה מקיים ונאה דודי ה"ה הרב המופלג בתורה ובחכמה מו"ה משה ראטה ני' דרשן בעיר נעוויארק יע"א.

אהובי ! שמחתי לשמוע ממעמדך, כי זכור תזכור העת שישבת על שולחני לטובה, ואין טוב אלא תורה. והכני לרצונך להשיב לך דעתי על ההערות שהצעת לפני. א' בקשת לדעת כי בש"ס חולין פ"ט אמרו בקבלה שבזכות שאמר אברהם אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לחוט של תכרת ולרצועה של תפילין וברבה אמרו בזכות וכו' זכו בניו למנעל של חליצה ?

ואמרתי בס"ד בזה דבר נכון כי ב' מאמרים הללו אמת וצדק דאבינו אברהם הקפיד להיון מצוין במלבושיו מכל האומות, והם האומות הקפידו לצאת במנעול שחור' והרצועות במנעלים וכן במלבושים הי' שחורות, עיי' סנהדרין דף ע"ד ע"ב בתוס' שם ורבינו בחיי עה"ת בסדר שופטים, והיא אברהם נהג בחוטי המנעול וכן בכל חוט הבגדים שיהי' "לבנות" דוקא

והנה מנעול לאו דוקא המלביש אשר על הרגלים אלא גם המכסה אשר על הידים נקראים מנעול וכן מצאתי בס' פענח רזא (שמות) של נעלך מעל "רגליך", כי גם בתי ידים נקראים נעלים כדכתיב בבועז שלף איש נעלו ומתרגמינא נרתיק יד ימיני', לכן הוצרך לפרש כאן שניצים מדבר. עכ"ל:

והנה מכל הנאמר יש ללמוד, כי בימי האבות הקפידו מאד לצאת במנעול בידים וברגלים שלא ליגע בדבר טמא. הלכו בבתי ידים יען כי או"ה כולם הי' טמאים, טמאים משום שהקריבו קרבנות לאלילים וע"א מטמא, וא"כ אבית הקדושין שחששו לטומאה, ובנגיעתם בעכו"ם טמאו ידיהם, לזאת הי' זהירים להיות על ידיהם תמיד בתי ידים הנקראים מנעלים, וכן הי' על רגליהם תמיד מנעלים יען כי אז או"ה עבדו לאבק הארץ כמ"ש בש"ס ב"מ דף פ"ו הובא ברש"י (וירא) יקח נא מעט מ"ם ורחצו רגליכם לפי שהערביים השתחוו לאבק שעל רגליהם והקפיד שלא להכניס הע"א לתוך ביתו:

ובעת שבאו למקום קדוש למקום שלא הי' חשש שיש שם מאבק ע"א ועמדו להתפלל ולקדש את גופם חלצו המנעלים. ובזה מובן באר היטב מה שאמר ה' אל משה (שמות) של נעלך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא כי במקום קודש אין מן הצורך למנעול על הרגל:

ועוד היום המנהג למאמיני מהמד שהם בני ישמעאלי' מזרע אברהם אבינו, שבעת שעומדין להתפלל רוחצין הרגלים וחולצין המנעלים כמ"ש אברהם יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם:

ובזה אמרתי השערה על הברכה שתיקנו חכמי התלמוד (ברכות ס' ע"ב) לברך על רחיצת הידים בלשון על נטילת ידים, וכתב הרא"ש שם שתיקנו בלשון נטילת על שם הכלי אנטרא בלשון בבל, עי"ש לדעתי דוחק שבחרו בלשון בשביל שם הכלי. ואפשר לומר, כי רצו לומר בזה:

שאם רוחץ הידים ומטהר אותן לאכילה או כשקם ממטתו שצריך ליקח ולינו ל מן הידי' כל דבר המעכב הרחיצה כגון בתי ידים וטבעות וחוטין אשר הי' על ידים שהי' נהוגי' בימי' ההם:

ואברהם אבינו שהקפיד מאד לקשור בגדיו שעל גופו בחוט לבן וכן המנעלי' שעל רגליו דוקא בחוט לבן לא רצה לקשור ברית עם מלך סדום ליקח ממנו החוט והרצועה שהי' שחור אשר הקדיש לע"א, לזאת אמר אם מחוט ועד שרוך נעל אקח ממך, באשר הרמיתי ידי להאמין בבורא שמיי וארץ:

ובזה אמרתי השערתי במשנה (שבת דף ס') לא יצא האיש בסנדל המסומר עיי"ש בגמרא משום מעשה שהי', ולא נתבאר לנו היטב מה המעשה, ואיזה התקשרות הגזרה עם המעשה. ולע"ד כי הקדמוני' הקפידו מאד לצאת במנעול לבן להיפוך מעובדי ע"א שהקפידו לצאת דוקא במנעל שחור, וכאשר גזרו שמד שבני ישראל לא יצאו במנעול לבן עשאו על המנעול לבן עוד סנדול של עץ למען לא תראה הרצועה הלבנה:

ויהי כאשר נתן ה' תיראו לעמי ישראל צוה לעשות חיט' לבני' על הבגדי' מארבעה כנפות ובזה קידש ה' מה שקידש אברהם אבינו שקשר דוקא בחוט לבן בגדיו, וכן במה שצוה ה' להניח הרצועות של תפילין בידים בזה קדש מה שקידש אברהם אבינו הרצועות שבהם קושר את בתי ידי' שלא לנגוע בידיו בדבר טמא. וכן במצות חליצת הסנדל ביבום קידש מה שקידש אברהם אבינו שלא יצא רק במנעלי' ברגליו למען לא יגע באבק של ע"א:

וז"ש בש"ס ובמדרש שבזכות שאמר אברהם אם מחוט ועד וגי' זכו בניו לציצית ולתפילין ולחליצה, ודו"ק:

ומה שבקש ממני להודיעו דעתו בשיר אנעים זמירות שנאמר זקנה ביום דין ובחרות ביום קרב כאיש מלחמות וכו', כבר מפרשים ע"פ מ"ש חכז"ל הובא ברש"י עפ"ת בהוציאם ממצרים נגלה כאיש מלחמה בימי בחרותו, וכשנתן להם התירה נגלה כזקן היושב בישיבה, ולכן נאמר אנכי וגי' אנכי שנגליתי לך בים כבחור במלחמה אנכי הנותן לך אלה המצות. וז"ש זקנה ביום דין, כשנתן להם הדינים הי' כזקן, והוא הוא שנגלה להם כבחור בים עכשיו נגלה להם ביום קרב, היי' ביום שקרב אותם בים וריחק המצרים:

והנני שולח לך העתק מתשובה אחת ובה תמצא מבוקשך. ויהי רצון שלא אבוש ולא אכלם בתלמידים שהם כבנים לא בעוה"ז ולא בעוה"ב ונזכה לעלות לציון ולראות בהרמת קרן תוה"ק כתפלת רבך הדורש שלומך ושלום כל אשר לך סי"ו:

ה"ק שלמה הירש שיק.

תוכן העניינים

שות רשבן אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה