שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה י"ז
החיים והברכה להרב המאור הגדול, חכם הכולל מו"ה אהרן ראטה ני' רב בק"ק סיקלאש יע"א:
מכתבו וספרו לחג היובל קבלתי, והנני לרצונו לעיין במה שעמד לחקור במקור שאמרו בסוף הוריות שאסר לילך בין שתי נשים וגם אסור שתלך אשה בין שני אנשים, ולבו ראה חכמה ודעת שהוא מנהג פרסיים. ואני לעצמי מעודי יגעתי ומצאתי שחכז"ל אם גם ראו לטוב וישר ללמוד מנהג טוב וישר מאו"ה בכ"ז מצאו סמך בתורה או בנביאים או בכתובים, כמ"ש בש"ס ב"ב צ"ב ע"ב מה דקאמרי אינשא אנו לומדין מתירה נביאים וכתובים, עיי"ש. והנה אחר המבול אמר ה' אל "נח" צא מן התבה אתה ואשתך ובנך ונשי בניך אתך. א"כ מפורש יוצא מפי ה' שילך "נח ואשת" ואח"כ "בניו ונשי בניו. ואח"כ כתיב ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו, וא"כ לא עשו הם כאשר צוה ה'. ומדוע ? לפי שמן היושר שהזכרים לא ילכו בערבוביא עם הנקבות ממדת הצניעות. ויען כי התורה סיפרה לנו שעשאו דבר נגד פקודת ה', מזה יש ללמוד שמן הטוב והישר שלא תלך אשה בין אנשים ולא אנשים בין נשים משום צניעות, ואמרו משום שקשה לשכחה, היי' שיהרהר הרהורים רעים, וד"ל. ה' הטוב ברכהו ויזכה לרב טוב כתפלת מוקירו:
שלמה צבי שיק: