שות רשבן אורח חיים· רבי שלמה צבי שיק
תשובה י"ד
החיים והשלום למוקירי רבנן ותלמידיהון נקיי דעת וזכי הרעיון אוהבי משכנות יעקב ושערי ציון, חביבים עליהם דברי רבם שמעון כי רק חותנו כבנו ימלא מקום הגאון קהל עדת ה' גאלאנטא.
מכתבם ופתשגן הכתב הגאון החסיר דק"ק שוראן השי"ו קבלתי. והנה ראיתי כי הרב הגאון המפורסם בעל ליקוטי חבר מברר בלשון הקודש באר היטב שהפסק של הרבנים העומדים לשטנו על אדני תהו ובהו הוא בנוי. מי לא יבכה וידאג בשמעו מפי אותו זקן הגדול בדורנו אלה הדברים:
שראוי לקרוע על פסק זה הלב:
והנה יש לכם על מה ועל מי להשען ומי יבא אחר המלך הזקן מופת הדור אשר מפיו אנו חיים, וכל הקרוב קרוב קרום לסמוך עליו ולא באתי רק לחזק דבריו כאשר בקשת:
הבית דין אשר בראשם הרב הגאון דק"ק טשאט שהלך אחר הראש בנה יסוד על התקנה ישנה שמצאו המתנגדי' בפנקס הקהל שאסור לקבל למשועבד בקהלתכם מי שיש לו קרובים במתא, והוא מברר שגם רב בכלל המשועבדים ושהתקנה חלה לדורות עולם:
מראש אני אומר שכל התקנות שעשאו הקדמונים בנוים על אחד מד' יסודות, ואלו הן:
א' לחזק הדת כגון ירושלמי שקלים פ"ז ה"ג, ב' לחזק השלום כעין גיטין דף נ"ט. ג' להציל מנזק והפסד ממון כעין נגעים י"ב מ"ח, ד' מסכנת נפש כגון מים מגולים ומציצה וכדומה:
ומעתה בנידון שלפנינו שאין שום טעם משלשה טעמי' הנאמרי' רק משום השלום, יען שע"י שיהי' לשוחט או למשמש קרובים לא יהי' להרב ולא להראשים אפשר להשגיח עליהם שיעשו עבודתם באמונה, באשר יהי' להם צר שיעמדו לימינם, ולא יהי' שלום. ומזה יש לחוש גם לנזק והפסד ממון, כי השוחטים והמשמשים יוכלו להזיק גם את הכנסות הקהלה בתשלומי המכס מבשר ושחיטה כנהוג. וכל הרואה בעין יפה יראה בעיניו שאין לחוש בכל זה אם יש להרב קרובים בעיר, והשכל מחייב שמעולם לא הי' הרב בכלל התקנה:
ולו יהיבנא שגם הרב בכלל התקנה, כיון דלא כתיב בתקנה בפירוש שתיקנו כן לדורות עולם, א"כ הרי זה דומה למ"ש חכז"ל בגיטין דף ל"ו כי תיקן הלל פרוזבל לדורו או לדור עולם למנ"מ לבטולי וכו' עיי"ש. וכל המעיין ומדקדק בדבריהם ימצא שמפני שחשבו שכונת המתקן הי' לתקנות עולם, אבל אלו הי' יודעי' בבירור שהלל כשתיקן התקנה לא פירוש לדורות עולם, אז היינו אומרי' שכל ב"ד יכולים לבטלה כפי ראות עיניהם לטובת הכלל:
ולכן בנידון דידן שלא מצאו מפורש לדורות עולם, א"כ רשות ביד הקהל לבטל תקנה הישנה, ומפורש בשו"ת צמח צדק סי' ל"ז לא אזלינן אחר הלשון בתקנה רק אחר כונת המתקן:
ב' השכל מחייב שבתקנות כאלו אין אומרים שחלים על הדורות הבאים כי אין אדם מוריש לזרעו אחריו חיבת נדר ושבועה כמ"ש בעקדה נצבים וכיון שבעת שתיקנו תקנות חדשות בשעת ארגאניזאויאן בשנת תרל"ב ולא הזכירו התקנה הישנה נתבטלה מעילא, כעין שביטל ר"ג ובית דינו התקנה הישנה משביעית והתירו שני פרקים הראשוני' כמ"ש בירושלמי שביעית פ"א ה"א, וכן מבואר במהרי"ק שורש למד שתקנה ומנהג שלא ע"פ ותיקין יכולים לבטל, וכן פסק בטו"ז או"ח סי' שכ"ח סק"ה, עיי"ש:
ג) כיון שע"פ דין תוה"ק אם יש לרב שמת בן או חותן שראוי למלאות מקומו החוב על הציבור ליתן לו הקדימה כמבואר באו"ח סי' נ"ג וביו"ד סי' רמ"ב ובח"ס ובשו"ת מרן מהר"ם שיק זיע"ל, ובשו"ת שואל ומשיב ח"ב סי' י"ט מביא ראיה מש"ס שבת דף כ"ג דאמרו נפק מיניה ר' שיזבי, ופירוש רש"י חותן דין בן יש לו, עי"ש ועיי' שו"ת רמ"א בסוף הספר מה שכתב בזה. ומעתה האיך יעשו תקנה שאסור לקבל רב שיש לו קרובים במתא, הא זה כמתנה על מה שכתוב בתורה כיון שע"פ ד"ת הבן יורש את כסא אביו ולדעת הרבה פוסקים גם שליח ציבור, ואם שרב או הש"ל דר בעיר ימים רבים ממילא יש להם קרובים שם, והאיך נאמר שיש ממש בתקנה המתנגדת לדין תורה ?
ד) סוף כל סוף לו יהיבנא שיש ממש בתקנה וחלה לדורות, וכי אם יהי' לרב אב ואם ואח ואחות שירצו לבא לדור בגאלאנטא, יהי' אסורים לבא בקהל ? ואם יתן הרב מגאלאנטא את בתו לאיש ואת אשה לבנו גרש יגרש אותם מן העיר ?
ומעתה אחר שרוב בני הקהלה והגליל רוצים לעשות כיושר לקבל את חותן הרב המנוח לרב, והרב הגאון הסמיך לעיר, והוא יחיד בדורו ומכיר את הרב ר' משה פעלדמאן לאיש שראוי למלאות מקום חותנו הגאון ז"ל מסכים והסכים להושיבו בראש, ואלו גאונים שעמדו לחלוק על הסכמות הקהלה ועל הפסק שיצא מזקן ונשוא פנים דק"ק שוראן השי"ו עשו כרצון הראש שהולכים אחריהם בכל דבר ועמדו על צד המיעוט ובאו עליו בעקיפין כמ"ש בש"ס ב"ק דף קי"ג ע"א לזאת חלילה לדחות את הרב ר' משה פעלדמאן יחי' ולגרום לו היזוק או בזיון ח"ו. ואחתום בברכה המשולשת בתורה. קארצאג א' לס' והוא יושב פתח האוהל שנת תרנ"ד:
הק' שלמה צבי שיק. רב דפה והגלילות.