שות רבינו בצלאל אשכנזי· רבי בצלאל אשכנזי
סימן מג
שאלה. רבי יהודה די פארה היה לו חנות במשכנת' לח' שנים בסך ח' לבנים והשכיר החנות הנז' לרבי יעקב נחמיאש לשלש שנים והתנה עמו שאם ימשכן החנות לאיש אחר בח' לבנים הנז' שמעכשיו יהו ממושכנים לרבי יעקב הנז' בסך הנז' לח' שנים הנז' ור"י נפטר לבית עולמו וחיי לישר' שבק ובעת פטירתו צוה מחמ' מיתה והקדיש המשכנתא הנז' לשתי החברות שבשתי הקהלות הקדושו' שברודיש ואחר פטירתו של ר"י הנז' קמו אפוטרופסי חברת הקהל הגדול והשכירו חזקת החנות הנזכ' לאיש אחר מעכשיו ולאחר תום זמן השכירות השלש שעם הנז' ואפוטרופסי חברת קהל שלום לא נתרצו בשכירות הנז' ועתה יורנו רבינו מורה צדק לצדקה אם שכירו' ששכרו חברת הקהל הגדול לא יועיל בלא הסכמת חברת קהל שלום מאחר שהחנות היא לשנים ביחד וחברת קהל שלום אינן רוצין בשכירות הנז' או נאמר מאחר שהקהל הגדול יש להם שני חלקים וקהל שלום אין להם אלא שליש אם כן יועיל השכירות ששכרו הם לשתי שנים ואחר כך ישכירו אותו קהל שלום לשנה אחת למי שירצו:
תשובה. איברא ודאי דלא יפה כח אנשי הכנסת הגדולה מפני שיש להם שני' שלישי' דהא כתב הטור בסימן קע"א שנים שיש להם בית בשותפות לאחד שני חלקים ולשני שליש ואין בו דין חלוקה דצריך להטיל גורל איזה ישתמש בו תחלה בעל השני שלישים או בעל השליש:
ומיהו מסתברא דשכירותם קיימת אפילו שלא היתה בידיעת קהל שלום וכמו שכתב הרא"ש ז"ל בתשובות כלל פ"ט וז"ל על מעשה שאירע שכשהיו שותפין שאחיו של ראובן היו לו מעות אמר לו ראובן השתדל עמנו בשותפות ותניח מעותיך עם שלנו ותקח מהריוח בכדי מעותיך ושמעון לא ידע בזה שאחי ראובן היו לו מעות בשותפות עמהם עתה אומר שמעון מאחר שלא הודעתני מזה אין לי ליתן לאחיך חלק בריוח אם אתה נתפשרת עמו תן לו מחלקך וראובן אומר כיון שהיו שותפין כל אחד ואחד היה כח בידו לעשות כל מה שהיה נראה לו תועלת השותפות והיה נראה לו תועלת בחבורת אחיו ולא הפסיד באשר לא הודיעו: הדין עם ראובן ויטול אחיו כפי חלקו במעות ע"כ והילכך בנדון דידן נמי הויא להו כשותפין בחנות זה ויכלו למימר אפטרופסי חברת הקהל הגדול דמאחר דשותפין הם כל א' ואחד יש לו כח לעשות כל מה שנראה לו תועלת השותפות והיה נראה להם תועלת בשכירו' זה ולא איפכת לן במה שלא הודיעו אבל איכא למידק דהטור בח"ה סימן צ"ו הביא תשובה זו וכתב בה ושמעון ידע שאח ראובן היו לו מעות בשותפות וכו' ע"כ: והילכך איכא למימר דשאני היא משום דכבר ידע שמעון בשותפות זה ולא מיחה ולכך נתקיים שתופו אבל בנדון דידן אם כשהודיע בשכירות מיחו קהל שלום איכא למימר דמחאתן מחאה וקשיא לי עלה דהא נסחא דהרי לא טען ראובן. אלא דכל אחד ואחד היה כח בידו לעשות כל מה שהיה נראה לו תועלת השותפות וכו' ומטעם זה השיב הרא"ש ז"ל דהדין עם ראובן ולא מטעם דידע ולא מיחה ויש לי ליישב נוסחת הטור ז"ל בדוחק דשותפותם היה לזמן וערעורו של שמעון לא היה בסוף זמן השותפות בעת החלוקה אלא באמצע זמן השותפות ידע שמעון שאח ראובן היו לו מעות בשותפות עמהם ועתה כשידע ערער שמעון ואמ' מאחר שלא הודעתני שאין לו ליתן ריוח ממה שעבר וכל שכן ממה שירויח מכאן ולהבא אלא יקח מעותיו וילך לו וראובן השיב דמה שעשה עשוי כיון שנראה לו שלתועלת השותפות עשה וישאר בשתופו ובסוף זמן השותפות יטול בכל הריוח כפי חלקו במעות והשיב הרא"ש ז"ל דהדין עם ראובן ולפי זה יהיה יותר סייעת' לנדון שלפנינו וקל להבין ומיהו לשון עוד אירע כשהיו שותפין וכו' ולשון וראובן אומר כיון שהיינו ביחיד שותפין וכו' לא דייק שפיר להאי פירוש' גם מצאתי למהר"י קולון ז"ל בסימן כ"ד שכתב וז"ל אשר טען שמעון שמעולם לא היה מסכים בשכירות לוי אם כן כמו שהשיב ראובן שבשטר השותפו' שיש כח ביד ראובן להשכי' מי שירצה בעל כרחו של שמעון וכו' הלא דבר פשוט שכל תנאי שבממון קיים וכ"ש וכו' ואפילו לא היה כתוב בשטר השותפות אם אחר שהשכיר ראובן את לוי ונכנס לוי בהנהגת החנות וראה שמעון ושתק ולא מיחה בשכירותו של לוי הרי נתקיים שכירותו של לוי ואין שמעון יכול למחות עוד כמו שהשיב רבינו אשר ומביאו בטור ח"ה על ראובן ושמעון שהיו שותפין ושמעון שתף את לוי אחיו ואחר כך ידע ראובן בשותפות אחי שמעון ושוב אמר ראובן מאחר ששמעון לא הודיעו שאין לו לאחיו של שמעון ליקח חלק הריוח ושמעון השיב מאחר שהיו שותפין וכל אחד היה לו כח לעשות מה שהיה נראה לו תועלת השותפות והיה נראה לו תועלת בשותפו' אחיו שלא הפסיד במה שלא הודיעו ופסק ר' אשר שהדין עם שמעון ויטול אחיו חלק בריוח כפי מעותיו והכא נמי לא שנא. ע"כ. הא קמן להדיא דקא מפרש הרב ז"ל שאלת הרא"ש ז"ל כשידע ראובן בשותפות אחי שמעון ולא מיחה והילכך ליכא ראיה לנדון שלפנינו אם כשידעו בשכירות מיחו קהל שלום:
ומ"מ צריך ליישב השאלה לפי שיטתו ז"ל דהא משמע להדיא דמטע' שנראה לו שלתועלת השותפות הוא דאתינן עלה ולא מטעם דלא מיחה וכדכתבינן ועוד איכא למידק דכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' שלוחין ושותפין המשתתף עם חבירו בסתם לא ישנה ממנהג המדינ' וכו' ולא ישתתף בה עם אחרי' וכו ע"כ ומייתי לה הטור סי' קע"ו. הא קמן דאינו יכול להשתתף עמו ונראה לי דלא כתב מהר"י קולון ז"ל ואפי' לא היה כתוב בשטר השותפו' אם אחר שהשכיר ראובן את לוי ונכנס לוי בהנהגו' החנות וכו' אלא משום דטען שמעון שמעול' לא היה מסכים בשכירו' לוי ואם בשע' השכירו' עצמו מחה שמעון הא ודאי דאין אחריותו עליו לכך כתב הרב ז"ל דאם. ראה את לוי נכנס בהנהגות החנות ולא מיחה בשכירותו הרי. נתקיים שכירותו ויכול בעל הדין לחלוק ולומר דכך לי בשראה ושתק כמו לא הכיר בו מעולם דיכול שמעון למימר דהאי דשתק משום דחשב דאחריותו על מי ששכרו וכשידע שרוצי' להטיל הפסדו גם עליו הרי הוא מוחה לכך מייתי מתשוב' הרא"ש ז"ל דשמעון ידע שאח ראובן היו לו מעות בשותפו' עמהם ושוב טען שמעון דאף על גב דלא מיחה עד עתה היינו משום שהי' חושב דראובן יתן לו מחלקו דמאחר דלא הודיעו אין לו חלק עמו ועתה שהוא רוצה ליתן לו מן האמצע הרי הוא מוחה וכך לי אם ידע כמו לא ידע והשיב ראובן דכדין שתפו עמו דע"כ לא אמרו דלא ישתתף בה עם אחרי' אלא עם אנשי' זרים דלא ידיע מה טיבן ואפשר שיגיע נזק מחברתם אבל להשתתף עם אחיו לא אמרו והיה נראה לו תועלת השותפו' בחברת אחיו דאיש באחיהו ידבקו ורוח עועים לא יבא ביניה' ועל כן לא הפסיד במה שלא הודיעו והשיב הרא"ש ז"ל דהדין עם ראובן ולא שנא ידע שמעון שאח ראובן היו לו מעות בשותפו' ולא שנא לא ידע כל שנראה תועלת השותפו' כגון חברת אחיו וכגון להשכיר בהנהגו' החנות מה שעש' השותף הרי הוא עשוי ולא הפסיד במה שלא הודיעו והשתא שתי הנוסחאו' מה שכתוב בשאלות ומה שכתב הטור עולות כאחת לענין דינא וא"ת אכתי למה לן למיתי מהאי טעמ' בהאי נדון דהרא"ש ז"ל תפוק לי דכיון דיש כאן ריוח הריוח לאמצע וכמו שכת' הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' שלוחין ושותפין אם הלך ונשתתף עם אחר בממון השותפו' אם הפסיד הפסיד לעצמו ואם נשתכר השבר לאמצע ע"כ: ובשלמא בנדון דמהר"י קולון ז"ל משכירות לוי הגיע הפסד שנתפס והיו צריכין לסלקו מן התפיסה כדמסיי' ואזיל ואי לאו דנראה לו תועלת השותפו' היה ההפסד לעצמו אבל בנדון דהרא"ש ז"ל דהיה שם ריוח בכל גונא הריות לאמצע וי"ל דמה שכתב הרמב"ם ז"ל השכר לאמצע היינו שלא יפסיד הלה מידי מהריוח אע"ג דנשתתף שלא בדעתו אלא הוא יקח חלקו משלם ומה שיגיע לשותף שנכנס שלא מדע' יתן המשתתף עמו מחלקו מפני ששינה ושיתף אחר עמו שנא מדע' הילכך הוצרכנו לטעמא דיש תועלת בחברת אחיו כדי שנאמר שיטול אחיו חלק בריוח כפי חלקו במעות:
ומ"מ למדנו דבנדון דידן דלא שינו כלל במה שהשכירו החנות דהא חנות עביד למיגר פשיטא ודאי דשכירותן קיימ' במכ"ש מנדון דהרא"ש ז"ל ונדון דמהר"י קולון ז"ל בצלאל אשכנזי: