שות רבינו בצלאל אשכנזי· רבי בצלאל אשכנזי
סימן לט
שאלה. ראובן דר בעזה וממונו בעזה וכל עסקו ומתנו בעזה ופורע המס שלו בחברון לפי שהיו אבותיו דרים בחברון ונכתבו שם בפנקס של חברון תוב"ב לפרוע מס המלך לאווקף של חברון ועברו כמה שנים שלא שאלו מהם תושבי עזה דבר ועתה מקרוב קמו אנשי עזה ושואלים מראובן שיפרע עמהם המס וכל דבר הנוגע בעיר לפי שהוא דר עמהם ומשאו ומתנו וכל מחיתו הוא בעזה וראובן טוען שכיון שהוא פורע בחברון הרי הוא נפטר מכל דבר שנוגע בעזה ואעפ"י שהוא דר בה וגם מאחר שלא תבעו ממנו זה כמה שנים מוכיח שמחלו לו ודמיא לאלמנה ששהתה כ"ה שנים ולא תבעה כתובתה דהפסידה כתובתה יורנו המורה הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים:
תשובה. הדין עם הקהל ואין בדברי ראובן ממש דנשאל מהרשב"א ז"ל על ראובן שדר באושקא והושיב חנוני בנכסיו בסרגוסא והחנוני דר שם ועכשיו טוענין קהל שרגוסא שיש לראובן לפרוע מס עמהם על אותו ממון שיש לו בחנות וקהל אוש"קה טוענין שיש לו לפרוע עמהם מקום דירת ראובן:
והשיב ז"ל דשורת הדין מסתבר שהדין עם קהל שרגוסא לפי שאין אדם פורע מס לפי נפשות אלא לפי ממון ומקום ששם הממון שם חיובו כיון שעסקו קבוע שם ולא כהללו שהולכים לכפרים ומלוין שם ונפרעין ומחזירין עמהם למקומם ואפילו בכענין זה אנשי המקום שהיא נושא ונותן שם יכולין לעכב על ידו שלא יתעסק שם בממונו אלא אם כן יפרע עמהם וכו'. ע"כ. מעתה הרי הדין פשוט לפניך דראובן זה שמקום דירתו וממונו וכל עסקו בעזה הרי הוא חייב בכל דברי עזה כפי ממונו ומשאו ומתנו אשר שם כאשר תושבי עזה ואינו נפטר במה שלוקחין ממנו בחברון תוב"ב וההיא דאלמנה אינו ענין לזה כלל דבאלמנה אמרו שהוכחת השתיקה מחילה ולא כגרושה וב"ח ובכתובה אמרו ולא בנדוניא ואפילו בתוספת פליגי בה רבוואתא וכ"ש בנדון דידן דאפשר להם לומר דלפיכך לא ערערו עד אתה לפי שהיו חושבים דמאחר שפורע בחברון דנפטר ממסי עזה ועתה נתגלה להם שלא נפטר ולפיכך קמו וערערו וגם דה"ל יחיד המדיין עם הרבים דכל אחד יכול לערער מה שלא ערער חברו וכ"ש אם נתחדש אי זה דבר כגון שהיו פורעים מס בעבור מאה אנשים ושוב נתמעטו וצריכין לפרוע בעבור מאה דעתה יש טענה לשתיקה ולערעור ומכל מקום הדין ברר שראובן חייב במסים ובכל צרכי עזה כשאר תושבי עזה ואם יתן כתף סוררת ולא ישמע לקול דברי התורה הזאת מחוינא ליה בסלוא דלא מבע דמא נגד בית קדשנו ותפארתנו ואם ישמע לקולנו הוא מבורך מפי השוכן בכותל הזה ובכן אנו מחרימין ומאררין על כל מי שיגזים לאמר מחוינא וכל שיתלה עצמו בשום עובד כוכבים וכל ישראל הכשרים פטורין ועליהם תבא ברכת טוב נאם הצעיר וכו':