אור ברסלב

שות רבינו בצלאל אשכנזי· רבי בצלאל אשכנזי

סימן יב

סימן יא

שאלה. ממני אודיעך דעתי במה שנהגו לכתוב בכתובו' והירוש' כמנהג דמשק אם תמות בלא זרע של קיימא מהו המנהג הזה ועל אי זה דבר תפול החלוקה:

תשובה. הבעל יורש את אשתו דכתיב ונתתם את נחלתו לשארו וגו' וגורעין ומוסיפין ודורשין ונתתם את נחלת שארו לו וכיון שהוא יורש מדינא ויורשי האשה באים מכח תנאי התקנ' והמנהג צריך שיהיה התנאי מבורר והמנהג קבוע כיון שבאים להוציא מן הבעל ושמעתי שמנהג דמשק הוא שאם יהיה לה זרע של קיימא הבעל יורש הכל כדינו שהרי לא נתקיים בה שורך טבוח לעינך ולא תאכל ממנו שהרי בן בתו אוכל ממנו ויקפוץ ויתן לבתו כבנו ואם תמות בלא זרע של קיימא חולקין יורשי האש' עם הבעל חלק כחלק ומה הם חולקים מה שנשאר מנכסי צאן ברזל שלה ומוהר ומתן שנתן לה והכניס' אותם ושמאתן עליו וכל מה שקנה אחר כך אינו בכלל חלוקה אלא הכל לבעל וכן נכסי מלוג הכל יורש הבעל וא"ת איפכא מסתברא ויש לומר דבעלי התקנה לא חששו אלא למילתא דשכיחא וכולהו נשי אית להו נכסי צאן ברזל ואחת מאלף אית לה נכסי מלוג ולפיכך לא חששו לה והוי יודע שאם יש ספק במנהג הבעל ודאי והיורש שבא מכח התקנה ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי עד שיביא ראיה למנהג וכבר הארכתי בזה בתשובות אחרות וראיתי רוב כתובות כתוב בהן שיחלוקו מה שישאר מעזבונה וזה הלשון ודאי כולל אפי' נכסי מלוג שהרי הכל הוא עזבון וחולקין יורשי האשה עם הבעל בכל גם בנכסי מלוג ואם יתברר לך שמנהג דמשק הוא לחלוק הכל הדבר שהמנהג עיקר גדול בדיני ממונות והמנהג מבטל הלכה וכל הנושא אשה על דעת אנשי המקום הוא נושא אבל כל עוד שלא נתברר יד בעל התקנ' על התחתונה כיון שבאין להוציא מיד הבעל שיורש מדינא חבל מה שיש לדקדק בכתובות אשר כתוב בהן מאי דאשתייר מנדונייתא אי הוו נ"מ בכלל וחולקין. או דילמא הבעל יורש הכל כדינו. וכבר העליתי בתשובות אחרות שהבעל יורש הכל ואינו בכלל נדוניא אלא נכסי צאן ברזל וכן למדחי מדברי הרא"ש ז"ל בתשובה כלל נ"ה וז"ל וגם לא דמי לתקנת ר"ת ז"ל דהיכא דמיתה תוך שנת הנישואין שהבעל מחזיר נדונייא לאביה או ליורשיו הנדונייא דוקא תיקו משום עגמת נפש ואסמכוה אקרא ותם לריק כחכם אבל ירושה שנפלה לה דהיינו נ"מ בהא לא תקון רבנן והבו דלא לוסיף עלה ומק"ו לא ילפינן השתא ממון שבא לידו צריך להחזיר לא כל שכן שלא יגבה דהא תניא במס' ידים אין דנין ד"ת מדברי סופרים ולא דברי סופרים מד"ת ולא דברי סופרים זה מזה וכן אמרינן בפ"ק דנדה גבי אחורי כלים שנטמאו במשקין עכ"ל הרי לך בהדיא שאין, נ"מ בכלל נדוניא שכן היתה לשון תקנת ר"ת בכנופיית טרוייא להחזיר הנדונייא לנותנה או ליורשין ע"כ. ואפ"ה כתב הרא"ש ז"ל שאין נכסי מלוג בכלל. וליכא למימר דהיינו דוקא ירושה שנפלה לה אחר שנשאת אבל נכסים שהיו לה תחלה ולא שמאתן עליו הרי הם בכלל נדונייא כיון שהכניסתן לו שאכל פירות דהא כתב הרא"ש ז"ל אבל ירושה שנפלה לה דהיינו נכסי מלוג ומדקאמר דהיינו נ"מ משמע דדין אח' להם. ותו דלא מצינו תרי גווני נ"מ. ותו דטעמא דשייך בהני שייך בהני דהבו דלא לוסיף עלה במאי דתקון תקון במאי דלא תקון לא תקון. הילכך בנדון דידן נמי שתקנו שיחלוקו יורשי האשה עם הבעל דוקא בנכסי צאן ברזל דשכיח תקינו בנכסי מלוג דלא שכיחי לא תקינו ושבקוה אדינא דבעל ירית הכל. ואפי' תימא שהדבר ספק יד בעל התקנה על התחתונה וכדכתיבנא לעיל. וא"ת דמשמע מלשון הרמב"ם ז"ל דנכסים שמכנסת אותם לבעל אף על פי שלא קבל עליו אחריותם הרי הם בכלל נדונייא שכתב בפרק י"ו מהלכות אישות ז"ל הנכסים שמכנסת האשה לבעל וכו' אין נקראים כתובה אלא נדונייא שמם ואם קבל הבעל וכו' ואם לא קבל אחריות הנדונייא עליו אלא הם ברשות האשה וכו' ומדפליג בנדונייא משמע דכולהו נדונייא מקרי. הא לא קשיא כלל דלא בא הרב ז"ל אלא לאפוקי מדעת האומרים דגם נכסי צאן ברזל בכלל הכתובה הם השמיענו הרב שיש בנכסי אשה הנכנסים עמה תרי גווני נכסי צ"ב והם הנקראים נדונייא בכל מקום לא כתובה ואם לא קבל אחריות הנדוניא עליו כמו שכתב למעלה הרי הם נכסי מלוג ולא נדונייא ולפי שמכנסת אותם לבעלה להשתמש בהם היה במשמע שיש להם דין נדונייא אמר כיון שלא קבל עליו אחריותן נ"מ הם. תדע שהרי השוה אותם לנכסים שלא הכניסה אותם לבעלה שכתב וכן כל נכסים שיש לאשה שנח הכניסה אותם וכו' הכל נקראים נ"מ שכולם ברשותה הם ואין נקראים כתובה אלא עיקר כתובה מנה מאתים עם תוספת בלבד ע"כ. וכמו שאתה צריך להודות שהנכסי' שלא הכניסה אותם לבעלה אינם בכלל נדונייא והכל יורש הבעל שלא היו בכלל התקנה הוא הדין והוא הטעם בנכסים שהכניסה לו להשתמש בהם ולא שמאתן עליו הכל יורש הבעל שלא היו בכלל התקנה מטעמא דכתיבנא לעיל וכבר הארכתי בכיוצא בזה:

כללא דמלתא חם הוא תנאי מפורש שיחלוקו הכל כמו שנרא' מתקנת טוליטולה או שכתב מאי דאשתייר מעזבונה חולקין הכל אבל אם כתב כמנהג דמשק אין חולקין יורשי האשה עם הבעל עד שיבררו מנהג דמשק מה. וכן אם כתב מאי דאשתייר מנדונייתה אין בכלל נדונייא אלא נכסי צ"ב ולא נכסי מלוג והבעל יורש אותם כדינו:

ולענין שטעה הסופר בסך הכתובה כתב הטור סימן מ"ב וז"ל וכתב הר"ר ישעיה אם למעלה היה פורט והולך ולמטה כתב סכום הכל כך וכך ופיחת או הוסיף בזה אנו אומרים ודאי טעה בחשבון בחשבון ואחר הפרט אנו הולכים כגון אנו שכותבין בכתובה מנין כל מה שהביאה כך וכך עכ"ל. ודבר ברור הוא דלא אמרינן בכה"ג יד בעל השטר על התחתונה והנל"ד כתבתי:

תוכן העניינים

שות רבינו בצלאל אשכנזי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה