אור ברסלב
שות רבי משולם איגרא יורה דעה › סימן ו

שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא

יורה דעה · סימן ו

סימן ה

בדין ניטל הכבד

הרמב"ם כתב בהלכות שחיטה פרק ח' הלכה כ"א, כבד כו' ניטל ממנה מקום שהיא תלויה בו, ומקום המרה, ואע"פ שהשאר קיים כמו שהיא טרפה, ומינה למד התבואת שור, דפי' ניטל הכבד בלא הגידין, דאל"כ הא הוי ניטל המרה:

ולפ"ז י"ל קושית רש"י ותוספות חולין דף מ"ג ע"א ד"ה האמר ר' יוחנן. על הא דפסק ר' יוחנן כזית בכבד, ופריך [הש"ס] והא מתניתין [קתני] לא שייר כלום, והוקשה הא מסתם מתניתין אח"כ משמע בלא נשתייר כזית טרפה:

וי"ל דה"פ, דבאמת לכאורה ל"ק סתם מתניתין אהדדי דהוי י"ל הא דבעינן כזית, היינו במקום שהיא חיותא, ובמקום מרה אין צריך. והנה במקום מרה הוי טרפה מכח סוף המרה ליטול, והנה רש"י פי' (א) דאם הוי כזית הדר בריא, ומשא"כ בלא כזית לא הוי הדר בריא. אך לא הוי ג"כ ניטל הכבד, וא"כ לפי שיטת הרמב"ם, דהוי הפי' [משום] דנשאר המרה רק בגידי הכבד וא"כ סופו ליטול המרה וא"כ הוי טרפה מכח מרה, ומשא"כ אם הוי כזית, סופו להיות הדר בריא, ולא יהא סופו ליטול המרה, ומשא"כ באותן שאין להם מרה. כשר אפי' לא נשאר רק משהו, וא"כ מש"ה ברישא אמר, דלא נשתייר כלום הוי טרפה. בכל מקום אפי' אותן דאין להם מרה, ומשא"כ בסיפא הוי, אותן דאית להם מרה, ועל ר' יוחנן מקשה הש"ס שפיר, דאמר כללא ולא מפרש רק באותן שיש להן מרה:

ועוד דהפי', דבאמת אמאי לא מתרץ הש"ס כן, דא"כ יהיה נפשט דכזית במקום חיותא, ולא במקום מרה, דאם במקום מרה. הוי סגי במשהו במקום מרה וכאן מקשה לר' יוחנן דיהא נפשוט מכאן דאין במקום חיותא, דאם הוי במקום חיותא לא הוי קשה. וא"כ אמאי אר"י כללא, דבעי כזית, ואמאי לא מפרש דדוקא בהנך דיש להן מרה ואמר סתם, ובשלמא מתני' דקשה רישא לסיפא, וע"כ צ"ל לחלק. בין אותן שיש להן מרה, ומשא"כ אמורא, ומכש"כ דבלא"ה אמורא צריך לפרש דבריו:

והנה אפ"ל דהרמב"ם ס"ל, דהא דאמר [רב פפא] הילכך. הוי הפי' דבודאי בעינן שנים. ומתורץ מאי דלא תירץ הש"ס כן. משום דלפסק הלכה. בעינן שני כזית. ומש"ה לא בעי לתרץ כן. ואם הוי ספיקא הוי קשה. מאי פריך. די"ל [דר"י ס"ל] כהך אמורא. דכיון דלא הוי ודאי להיפוך. וכן אמאי לא תירצו בש"ס על רומיא:

וזה הפירוש הא דכתב הרמב"ם שם [הל' כ"ב] ויראה לי שהיא אסורה. והוי כוונתו דלא אמרינן דהוי ספק ספיקא, ספק אחד הפלוגתא אם בעינן כזית במקום. והפלוגתא באיזו מקום אם במקום מרה או כזית במקום חיותא. וספיקא דבעל איבעיא. וכזית הוי רק לאחד מהן מרודד, ואמר [ויראה לי דאסורה] דהוי מטעם ודאי. ולא הוי ספק ספיקא כדלעיל. וא"כ מה דכתב הרמב"ם, ניטל מקום מרה ומקום חיותא תרוויהו דוקא, כן נראה לי ודלא כתבואת שור, והנה בל"ה אם הוי ספק כמאן הלכה. וניטל אחד מהן הוי ספק דפלוגתא, והוי ספק ספיקא, ועיין במ"י בדיני ס"ס שלו:

תוכן העניינים

שות רבי משולם איגרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה