שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא
אורח חיים · סימן לב
שוב השיב הרב כו' מוהר"ר שמואל נ"י
גי"ק הגיעני ושמחתי כמוצא שלל רב. מה שכתב מכ"ת שזה נכלל בכלל הדברים שכתב מכ"ת. כיון דבשעת מעשה הי' היתר. והביא ראיה אי אמרינן עדיו בחתומיו זכין לו וכו' איני ש הדמיון. דהתם אגוד בי' ואם ירצה ליתן לו אזי קנה למפרע משעת חתימה. אבל בנידון דידן אינו ברשותו מידי דהוי באומר התקדשי לי על מנת שאתן לך מנה תוך ל' יום וקיבלה קידושין מאחר תוך הל' יום מקודשת ואינה מקודשת. ואם שלמו ל' יום ולא קיים הראשון התנאי. אזי פקעו קידושי קמאי ואם קיים הראשון תנאו אין צריכה גט משני משום דאגודה בי'. הכא נמי משעה שחתמו העדים אפילו מטאי לידי' אתר זמן קנה המקבל וממילא בטל המכירה שבנתים. אבל הכא החמץ אינו ברשותו שיכול לבטל התנאי. גם מה שכתב מכ"ת על מה שכתבתי בתנאי שאי אפשר להתקיים בסופו. דילמא יעשיר בודאי הוא אמת. ואני כתבתי זאת לרווחא דמילתא. דהאיך אנו יודעין דהא"י לא רצה לקיים התנאי דילמא אם הי' תובע מן הא"י מעות לאחר הפסח הי' נותן לו. כי אם שידע בודאי בשעת המכירה שבלתי אפשר שיתן לו לאחר הפסח תיכף מעות. ע"ז כתבתי דהוי תנאי שאי אפשר להתקיים כפי דעת המוכר קצרתי במילין. ודי לחכם כמותו ברמיזה מנאי הק' שמואל במהור"ר שלמה זלמן סג"ל: