אור ברסלב
שות רבי משולם איגרא אורח חיים › סימן כז

שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא

אורח חיים · סימן כז

סימן כו

פסחים דף ל"א. והנה לפי ה"א דלא ידע מהרהינו. וא"כ קשה בישראל שהלוה לא"י הא אי אפשר לבער ואמאי עובר והנה הא הוי כמו נפלה מפולת דאינו עובר. כמ"ש הפ"י גבי יצא חמצו של א"י ברשות הא"י דאינו עובר דהוי כמו נפלה מפולת וכדכתב הפר"ח דאם גזל הא"י חמץ מישראל שוב אין הישראל עובר משום דאי אפשר לבער והוי כמו מפולת דכתב הפ"י. ואין לומר דעובר משום בל יטמין. דז"א דהוי כמו שכתב המ"א דאם בשעת מעשה דעשה האוצר לא הוי חמץ. אע"פ שבודאי יתחמץ אח"כ לא הוי בל יטמין. אלמא דעיקר האיסור כיון דהוי חמץ גזר הכתוב דאין רשאי להטמין. וא"כ בכאן נמי קודם שהתנה כן עם הא"י לא הוי חמץ שלו ואח"כ הוי כבר בהטמנה. דוק ותשכח כיון דלא הוי בשום פטם חמץ שלו קודם הטמנה. אך דקודם הפסח אם יכול למוכרו או לבטל עובר שפיר בבל יטמין. וא"כ א"ש מ"ש לעיל דלר"י כיון דהוי קנין פירות. וא"כ אי אפשר שכישראל ימכור וא"כ אינו עובר אבל אם נימא דבע"ח קונה משכון שלא בשעת הלואתו עכ"פ. וא"כ הא דמיא לשמיטה שכתב הש"ך בסימן ע"ב דבשעת הלואתו נמי קונה הואיל ואין לו ממה לגבות. חדא כיון דהגיע הזמן ולא פרע נהוי למפרע שנו. וא"כ אפילו אם ירצה הא"י לשלם אסור ליטול הדמים דהא נוטל ממון בעד איסורי הנאה. או י"ל דהא כיון דאין יכול הישראל ליטול הדמים משום דהא החמץ אסור בהנאה. וא"כ אין הישראל יכול לכופו לעכו"ם דישלם דאם ירצה יאמר לו הא"י נהוי שלך האפותיקי דהיינו חמץ. ואם כן באמת אין של ישראל דהא הוי רעת שצריכה לגמור לא מצי להיות של ישראל. וא"כ ניהו דאמרת דאין הישראל יתן לא"י החמץ עד דפרע לו דאסור באמת דהא הוי משתרשי באיסורי הנאה דהא באמת בודאי גרע מכ"ש מפורע חובו מאיסורי הנאה דאסור מכ"ש ליטול הדמים דאסור דמשתרשי ליה וא"כ בזה א"ש לפמ"ש לעיל דפי' הוא דוקא לר"י דהוי כמבוער כמו נפלה מפולת א"ש מנא תימרא ומתורץ מה שהקשה הפ"י דמאי אולמי' הך ברייתא ממתניתין וברייתא קמא דע"כ צריך לשנויי חילוק בין מעכשיו כו'. ולפי דברינו מתורץ דבאמת רבא מוכת מכאן דלא כאביי דס"ל למפרע הוא גובה דא"כ החילוק בין מעכשיו הוא אם נימא כר"י דלר"ש הא למפרע הוא גובה וא"כ בל"ה עובר. אך לר"י הוי כמו נפלה עליו מפולת. והך ברייתא ע"כ אתיא כר"ש משום קושית המהרש"א דלמה נקט הרהינו וכמ"ש לעיל עפ"י הך סברת הח"צ ורבינו יונה דהוי קבלת אחריות גרמי ולר"ש הוי נמי רק דבר הגורם לממון ועש"ה נקט הרהינו ומייתי רבא שפיר ומנא תימרא. ואביי מוקי החילוק בין נפדה לבסוף ולא במעכשיו:

וא"כ ה"פ במנא תימרא דיש חילוק בין לא אמר מעכשיו ובין אמר ר"ל דאפילו לר"ש יש חילוק בין מעכשיו אלמא דלא אמרינן למפרע הוא גובה דלאביי במתניתין הפי' משום למפרע הוא גובה. והוא מייתי דיש חילוק ג"כ לר"ש ובא"י שהלוה לישראל בין מעכשיו או לא דבמתניתין אתיא כר"ש דשל א"י מותר בהנאה לאחר הפסח:

תוכן העניינים

שות רבי משולם איגרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה