אור ברסלב
שות רבי משולם איגרא אורח חיים › סימן יד

שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא

אורח חיים · סימן יד

סימן יג

והנה י"ל הא דהקשה בס' תוס' יוה"כ על הא דאמרינן טלטול בעלמא הא אין הטעם כן (ר) וי"ל דבאמת על הך קושיא [דהוי פשיטא מחמת] דזה הוי איסור מה"ת והפרשת תרומה הוי רק מדרבנן. י"ל דהפי' דמתקן צריך להפריש כדין אחד מששים. וא"ל [והי' אפ"ל] דרק יתן כדין חטה אחת ואח"כ הוי רק מדרבנן. וכן הפרשה הוי רק מדרבנן (ש) אך באמת מה איסור יש דהא הר"ן כ' דגבי חולה אסור לרבות בשיעורין וכאן הא הוי עכ"פ עבר על הא דמתקן כיון (דבבת אחת נעשה זאת וכבר עבר על הפרשת חטה אתת כן דכיון דמה"ת עכ"פ ניתקן ויש עבירה. דעבר ודאי על שבות) (ת) ורק טלטול קשה [דאפשר דאשמעינן] דהמותר מטלטל מה דהגביה ולא מבעיא לדעת הר"ן דהוי תרומה אסור להגבי' [לטלטל רק] לכהן. ואפילו לפי שיטת התוס' דשרי אך בכאן גם הכהן אינו רשאי לאכול. דהוי הדין כמו מי שבישל לחולה דאסור לבריא גזירה שמא ירבה בשבילו. וה"נ שמא ירבה בשביל כהן והוי בודאי מוקצה לכל. וא"כ מה דהוי מותר דהוי איסור טלטול. ומקשה [ע"ז הש"ס שפיר] הא הוי רק טלטול ומוקצה הוי איסור קל וכמו"ש או"ה דמאכילין מוקצה לחולה דהוי איסור קל מה דלא הוי עיקר מדאורייתא (ועוד דהא הה"מ כ' דטלטול מותר במקום פסידא דפורקין מטל בהמה. וכ' ה"ה דטלטול מותר אע"ג דלא מתיר ביטול כלי מהיכנו וביטול כלי מהיכנו מותר ג"כ במקום פסידא. ומכאן ראי' להרמב"ם דאיסור טלטול נדחה מפני שאר איסורין) ומשא"כ זה דהוי עיקר מדאורייתא. וע"ז מתרץ עציץ שאינו נקוב. והוי הפי' על כל הפרשה ומתורץ שפיר. וכן מוקצה בודאי מבטלין לכתחלה אפילו לפי שיטת התוס' דליכא עיקר בדאורייתא. והנה מה דכתבו דהוי טלטול במה דנוגע בטבל. הא הוי הדין דנגיעה בלא הזזה ממקומו ליכא איסור. והנה אע"ג דהפוסקים חלקו בין לצורך המוקצה. אך בכאן הטבל יהא מטלטל אח"כ ובשעת טלטול יהא מפריש רק משום טלטול התרומה. וא"ש וכדלעיל:

תוכן העניינים

שות רבי משולם איגרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה