שות רבי משולם איגרא· רבי משה משולם איגרא
אורח חיים · סימן ח
בדין חי נושא את עצמו
שבת דף צ"ד ע"א בתוס' ד"ה אבל אדם חי נושא את עצמו. הקשו הא לקמן בדף קמ"א אמר רבא גופ' המוציא תינוק עם כיס חייב על הכיס. ופריך הש"ס ולחייב נמי על התינוק ומשני דרבא ס"ל כר"נ. ובכאן אמר רבא דבאדם גם רבנן מודו ע"ש. וי"ל משום דהנה התוס' כ' בד"ה שהחי נושא א"ע כו' אמאי פטור על נושא חי. וא"ל משום דהוה שנים שעשו מלאכה. דהא הוא מצי לישא אפילו הי' מת והנושא אין יכול והוה זה יכול וזה אינו יכול דחייב מי שיכול:
וי"ל משום דהנה התבואת שור כ' ביו"ד סי' ב' בסוף. דהא דכתב הרמב"ם דגדול האוחז ביד הקטן דגדול חייב. ואע"ג דאיירי דגם הקטן יכול לכתוב. מ"מ הא הגדול מצי לעכב על הקטן. והוה זה יכול וזה אינו יכול ואע"ג דבכל מקום בזה יכול וזה יכול. מה דמצי לעכב לא איכפת לן. מ"מ כאן דאוחזו בידו הוה גרע טפי ע"ש. וא"כ בכאן לר"ש דס"ל זה אינו יכול וזה אינו יכול פטור ל"ק. דהא בודאי אם לא הוה זה הנישא לא הוה נושא אותו. וא"כ על ידו הוה מה דנושא דיכול לעכב. ועדיף טפי מיכול לעכב דהא אם לא הוה זה הנישא לא הוה מצי הנושא לעשות הך מלאכה דיוציא אותו והוה שניהם אין יכולים והוה פטור וא"כ מצינו לומר זה התירוץ לר"ש דס"ל דזה אינו יכול וזה אינו יכול פטור. משא"כ לרבנן דס"ל זה אינו יכול וזה אינו יכול חייב. צ"ל התירוץ כמ"ש התוס' משום דלא דמיא למשכן דלא הוה מוציאין את החי:
והנה לכאורה לפי תירוץ התוס' וא"כ אין חילוק לכאורה בין בהמה דמשרביט נפשה הא עכ"פ לא הוה מת. ואם אמרינן [דפטור בחי] משום דלא דמיא למשכן [פטור אע"ג] דלא מסייע כלל דהא בכל מקום מסייע בשבת אין בו ממש. רק דפטור משום דהוה חי ולא דמי למשכן. תו אין חילוק בין במשרביט (ר) רק דבאמת י"ל דמה דמתרץ רבא דרבנן ג"כ מודו דעכ"פ באדם פטור. [הפי'] מכח זה אינו יכול וזה אינו יכול [כנ"ל] וס"ל כר"ש. ומתניתין דס"ל לענין זה אינו יכול (ש) ס"ל באמת כר"נ. אך [הא דתירץ רבא אפילו רבנן מודו ר"ל] דין זה אתיא גם כרבנן בשביל טעם דזה אינו יכול וזה אינו יכול:
וא"כ שם (ת) גבי כיס דנקט דוקא קטן וכיס. והא בגדים שלבש הקטן לא. וכמ"ש הרמב"ם והוה הטעם משום דבגדים בטל לגבי הקטן. וזה שפיר אם אמרינן דפטור על הוצאת חי מגזירת הכתוב (א) הוה הפי' שפיר דבטל הבגדים ופטור. ואם הוה אמרינן הפטור משום דזה אינו יכול וזה אינו יכול כנ"ל אליבא דרבנן. משא"כ לענין בגדים הוה זה יכול וזה אינו יכול וחייב עכ"פ על הבגדים. א"ו כר"נ ופטור אפילו בבהמה מכח גזירת הכתוב. ואזי בגדים בטלו ופטור רק כיס לא מבטל אינש. ומיושב קושית התוס' הנ"ל: