אור ברסלב

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)· רבי אליהו מזרחי [הרא"ם]

שאלה פה

שאלה פד

הקהלות הקדושות ישמרם צורם הנה שמועתכם עד היום היתה לשם ולתהלה ועתה תמהתי מאד עליכם מה השמועה הזאת אשר אנכי שומע מעבירים עם ה' לאמר כבר קמו ההדיוטות להורות שכל בעלי החנויות יכולים לומר לגוי שב אתה בחנותי בשבת ואני אשב בחול ויהיה שכר השבת שלך ושכר החול שלי. ואני שמעתי ונבהלתי מאד רעדה אחזתני חיל כיולדה כי אמרתי הן בעודני חי נעשה כזאת בישראל לסמוך על דעתם למצא התר בזה לחלל השבת השקול כנגד עבודה זרה, שכל העבירות שעבר אדם עליהם עדין שם ישראל עליו אלא שנקרא ישראל רשע ואלו בחלול שבת מי שעבר עליה לא בשם ישראל יכונה אלא בשם גוי ממש לכל דבריו, אחרי מותנו מה יעשו מי שמע כזאת ומי ראה כאלה שיקומו אנשים אשר לא ראו אור התורה להורות הוראות של דופי על פי דעתם הפך הדת וכל העם מסביב בוכים למשפחתם לאמר הוי לעינים שככה רואות ולאזנים שככה שומעות גם בעוד החכמים שביניה' סומכים על עצמם ומורים הוראות לפי ראות עיניהם ואינם חוששים לבקש תורה מפי החכמים הנמצאים שביניהם שכל ימיהם בלו בתלמוד תורה אלא שסומכים על עצמם ואינם חוששים לבקש התורה ממי שגדל בה כל ימיו מה יעשו אחריהם.

והנה טענת המורים האלה אשר הורו בזה הוא טעות מפורסם שאין בו ספק כלל מכמה אנפי, חדא שהם חושבים כי מאחר שהתנו מתחלה היהודי עם הגוי טול אתה של שבת ואני של חול הרי זה מותר. ואין הדבר כן מפני שהתנאי ש שעושה היהודי עם הגוי אינו מועיל אלא בשלא היתה החנות לישראל מתחלה אלא שקנו אותה ביחד הישראל עם הגוי ונשתתפו בה שעדיין לא היה לישראל חלק בה עד עת השתוף, כמו שכתבו התוס' בשם הר' אלחנן שאמר שאפילו אתנו מתחלה לא יועיל אם החנות של ישראל מתחלה דהוה ליה כמשכיר חנותו בשבת ואומר לגוי טול השכר של חנותי בשבת ולא דמי לישראל וגוי שלקחו שדה בשותפות שיש לגוי חלק בגוף הקרקע אבל הכא כל החנות שם הישראל עליו מתחלה, ועוד שאפילו אם לא היה החנות מקודם לישרא' אלא שקנו אותו והישראל הגוי יחד מתחלה שאין שם ישראל עליו אסור לומר לו בתחלה טול אתה חלקך וכולי אלא אם התנו מתחלה קודם שלקחוהו שאין לישראל שום חלק בו, ושניהם כתבו התוספות סוף פרקא קמא דעבודה זרה על זה באר הטב כמו שכתב הסמ"ג בהדיא ואם התנו מתחלה קודם שקנו את השדה או המרחץ או החנות ש שעדין לא היה לישראל חלק בהם ביום השבת, וכן כתבו ההגהות המימוניות על הרמב"ם ז"ל במה שאמ' ואם התנו מתחלה מותר, ואמרו שזה אינו אלא בשהתנו מתחלה קודם שקנו את השדה או המרחץ או החנות שלא היה לישראל חלק בהן אלא אחר שקנאוהו יחד עם הגוי אבל אם קנה הישראל את השדה או המרחץ או החנות בשמו ואחר כך נשתתף עם הגוי בהן אינו יכול להתנות עמו לקחת הגוי שכר השבת והישראל יום חול כנגדו, וכ"ש שיחלקו שניהם שכר השבת וכל שכן בזמננו זה שבעונות הרבים נתמעטת התורה והיראת שמים מישראל וכשימצאו התר על שום דבר היותר מועט שיהיה מוסיפי' מלבם יותר ויותר ויהיה זה סבה להבטל השבת לגמרי. בזמנו זה משום דאתי לאסרוכי מילתא למילתא ויורה כל אחד התר לעצמו על פי דעתו ויתבטל השבת לגמרי והנה מצינו בתלמוד שרב הורה איסור בדבר ההתר ושאלו שם דינא הכי פירוש וכי ככה הוא הדין כמו שהורה רב לאיסור והשיבו רב פרצה מצא וגדר בה גדר להחזיק הדת בזמנו, ורבינו תם הוכיח לאנשי דורו בענין המת ביום טוב שני, לזה ראוי להוכיח לאנשי דורו כל חכם וכל משכיל והמחמיר תבא עליו ברכה. נאום הטרוד והעלוב אליה בן הה"ר אברהם מזרחי זלה"ה.

תוכן העניינים

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה