אור ברסלב

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)· רבי אליהו מזרחי [הרא"ם]

שאלה פא

שאלה פ

על העברה שנעשה בקהל ארגון שראו עדים כשרים את שמש הכנסת מתעולל עם נער אחד בהיכל ה' האם יש היתר להתפלל באותו בית כנסת אם לא. תשובה בהיות שבא באזני קצת מבני עמנו הוציאו קול על הכנסת הזה לומר שמאחר שנעבדה בו עבירה גדולה כזאת שוב אין ראוי להתפלל בו ולהזכי' בו קדיש וקדושה ולא לשים בו ס"ת באתי לפרסם ולהודי' שבושם, שאין הדבר כן כמו שהם חושבים אבל הם בודאי הגמור טועים ומשתבשים ואין ראוי להוציא מפיהם דבר זה, שא"כ לפי דעתם המשובשת אין ראוי להתפלל בשום בית מבתי היונים והלועזים מאחר שסתם בתיהם הם מכניסים בתוכם עבודה זרה ולא דרך עראי בלבד אלא אף דרך קבע שכן דרכם של גוים תמיד לשים בבתיהם צורת יש"ו וצורת אמו ותחתיהם נר דולק ועשן הקטרת עולה בו שזו היא ע"ז גמורה ורבותינו ז"ל אמרו בפירוש אין מוכרים לגוים בתים בארץ ישראל ובחוצה לארץ מוכרים להם בתים ואף במקום שהתירו להשכיר להם בתים לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה ונאמר ולא תביא תועבה אל ביתך אבל משכיר להם בתים לעשותן אוצר, הרי לך בפירוש גמור שסתם בתי הגוים מכניסים בם עבודה זרה שהעבודה זרה היא יותר חמורה ויותר מאוסה מכל העברות ועם כל זה אנו שוכרים וקונים בתים מן הגוים ואנו מתפללים בתוכ' בכל תפוצות גלותינו ולא נמצא שום פוצה ומצפצ' לערער בזה וכל המערער בזה אינו אלא טועה שהרי דברים ק"ו ומה אם בית מקדשנו שהוא מקדש בית עולמים שהשכינה שרויה בו והוא קדש קדשים לא נאסרו תפלתנו בו אף על פי שהכניסו בו ע"ז כדתניא במסכת ע"ז בפרק רבי ישמעאל מזרחית צפונית בה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח ששקצו מלכי יון ואמר רב ששת ששקצום לע"ז ואפילו הכי חזר הבית בקדושה כמו שאמרו רבותינו בנוסח על הנסים ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וכו' וכן כתוב בספר יוסיפון ויהודה בן מתתיהו הכהן הגדול וכל עדת החסידי' אשר היו עמו באו אל ירושלים ויהרסו את כל המזבחו' אשר בנו העמים ויטהרו את הבית מגלולי הגוים ויבנו מזבח חדש ויתנו בשר זבח עליו ויערכו ואש קדושה לא מצאו ויצעקו אל ה' ויקראו אליו ותצא אש מן האבני' אשר על המזבח ויערכו עצים עליה ויקטירו את זבחם, בתי כנסיות שלנו שאינן אלא מקדש מעט והקלו בהם בכמה דברים שהן אסורים בבית המקדש על אחת כמה וכמה ואין להשיב שהע"ז אעפ"י שהיא חמורה מ"מ אינה מאוסה ואלו זאת היא מאוסה והרי היא כמו מקום הטנופת והמרחץ ובית הכסא שאסור להתפלל בהן, דאיכא למימר עבודה זרה נמי מאוסה היא ונקראת צואה כדכתיב תזרם כמו דוה צא תאמר לו ופירוש צא צואה, והא דתניא בת"כ מן הבהמה להוציא את הרובע והנרבע ומן הבקר להוציא את הנעבד לע"ז ולא תני איפכא מן הבהמה להוציא את הנעבד לע"ז ומן הבקר להוציא את הרובע והנרבע לאו משום דרובע ונרבע חמיר טפי מנעבד לע"ז אלא משום דגבי בהמה כתיב ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת וגבי בקר כתיב וימירו את כבודם בתבנית שור, משום הכי דרשו בבהמה להוציא הרובע והנרבע ובבקר להוצי' הנעבד לע"ז כדאיתא במסכ' תמור' בפרק כל האסורים, והא דכתיב לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך ודרשו בפ"ק דע"ז אבל עושה הוא מדמיהן בית הכסא לכ"ג דכתיב מאתנן זונה ק קבצה ועד אתנן זונה יצאו ממקום הטנופת באו ואל מקום הטנופת יצאו דמשמע דאף דמיהם אסירי לדבר מצוה ומזה הטעם אסרו לעשות טלית של מצוה מתכשיטי הכומרי', הני מילי לעשות מהן טלית של מצוה או לקנות מהן אבנים וקרשים לבנות בית הכנסת שהוא עצמו נעשה גוף המצוה אבל ללבוש טלית שלבשו אותו הכומרים לקשט עצמו לעבודה זרה מותר להכנס בכנסת להתפלל עמו כיון שאינו גוף המצוה עצמה דהכי משמע מדברי רבי מאיר במרדכי דקאמר בהדיא דתכשיטי הכומרים נהי דמותרים מכל מקום לדבר מצוה לציצית אינו נכון לעשות כן משמע שאם לבש אותו ובא לבית הכנסת להתפלל דלאו מצוה הוא אין אסור בדבר זה. נאם הטרוד והעלוב אליה מזרחי.

תוכן העניינים

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה