אור ברסלב

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)· רבי אליהו מזרחי [הרא"ם]

שאלה עט

שאלה עח

מרנא ורבנא נר ישראל החכם הכולל הרב המובהק רבי אליה מזרחי ישמרהו האל. הוקשה מפי מעלת כבוד תורתך ספק, זה תוארו. כתב בעל הטורים בהלכות אבל כתב הרמב"ם שאין הגדולים מוזהרים על הקטנים אלא שלא לטמאתם בידים אבל אם בא לטמא מעצמו אין בית דין מצוים להפרישו וכתב עליו בעל הטורים ונראה לי שצריכים להפרישו וכן משמע הלשון שדרשו אמור ואמרת וכולי. והלא כשיעין המעיין במסכת יבמות בפרק חרש שנשא פקחת יראה מבואר כדברי רבינו דאין מפרישים כשיעשו לדעת עצמם זהו מה שסופק אצל מעלת כבוד תורתך, כלל הדברים שעבר בעל הטורים על לא תקלל שנשא פקחת דלהשיב בזה כמעט לא מצאנו מקום. אחרי כן אמרתי אל לבי עת לעשות לה' ואין ספק שכל איש אשר מלאו לבו לקרבה אל מלאכת שמים ולשקוד על דלתות העיון ישמע חכם גדול ורב ויוסף לקח ופלפול אמיתי שאין בו ספק לפי דעתי אני הכותב קובל על בעל הטורים מכמה פנים האחד שאין ספק שדבריו סותרים אלו לאלו כי בספר ארח חיים בהלכות שבת בסימן שמ"ג כתב הרמב"ם קטן העובר על שבות דרבנן כגון שתולש מעציץ שאינו נקוב או מטלטל בכרמלית אין בית דין מצווים להפרישו ואיני יודע למה כתב העובר על שבות דרבנן דאפילו באסורא דאורייתא נמי אין בית דין מוזהרים להפרישו כההיא דפרק חרש וכו' אלמא סבירא ליה לבעל הטורים דאפי' מאיסורא דאורייתא אין מפרישים ואיך סתר את דבריו ואמר ונראה לי שצריכים להפרישו ממשמעות אמור ואמרת דמה לי קראי יתירי דדם ושרצים משתי אמירות דטומאה ואין לאומר שיאמר דמשום דשנא קרא בלישניה ואמר אמר ואמרת ולא אמר דבר ואמרת דמשום הא נקט בעל הטורים ונראה לי שצריכים להפרישו דסוף מסקנא אמרי וצריכא הן שיהיה כוונת המקשה משום שתי אמידו' הן שיהיה כוונתו משום שלא כתב קרא דבר ואמרת, ואין להשגיח לדברי בעל נימוקי יוסף בפירוש הלכות קטנות שנתן הבדל בין מתניתין דנכרי שבא לכבות לענין טומאה משום שתי אמירות שאין נימוקו עמו בודאי אבל הפך האמת וסברת כל המחברים והפוסקים והרמב"ן העתיק בפרשת אמר דמדם ושרצים וטומאה אנו למדים לכל איסורים שבתורה ומה יושיענו ויצילנו מדעת בלתי אמתי הרב רבינו ישעיה מטראני שכתב במתניתין דדליק' ישראל קטן שבא לכבות אין שומעים לו מפני שאתה מצווה על שביתתו והואיל ועושה על דעת אביו שרואה פני אביו ומכיר בו שנוח לו לכבות הרי הוא כאלו הוא מצוהו והתורה אמרה אמר ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים כדמסקינן בגמרא, ולפי זה לא נשאר מקום לסברת בעל הטורים ובעל נימוקי יוסף. וגדולה מזו הן אזעק אחרי שבספר ארח חיים נתאמת אצל הרב בעל הטורים דאפילו באסורא דאורייתא אין מפרישים מה לו לדחוק את עצמו ולומר אף על גב דקרא בעי וכולי יוכיח את דבריו נגד הרמב"ם שלפי דעתו באסור' דאורית' מפרישים מדם ושרצים וטומאה עם שאינו כן האמת שהרי רבא פרשה בפירוש האי מימרא דקטן דאפילו באסורא דאוריתא אין מפרישים ולדידי לא קשיא לי מה שהקש' בעל הטורים לפי שמלבד מה שרשם בעל מגיד משנה אספרם מחול ירבון יגיעו עד שבעה פעמים שזכר הרב דאין מפרישין את הקטן אפי' באסורא דאוריתא מכל מקום איך לא הוכיח את דבריו לפי מה שסובר הרמב"ם מדם ושרצים וטומאה דכולהו דאוריתא ואין מפרישים או לפחות מדם ושרצים אי סבירא ליה דטומאה מפרישים משום אמר ואמרת ומה לי שיהיו דברי רבי יוחנן נדחים או כראי מוצק.

ועוד איך איפשר לדחות דברי רבי יוחנן בשום צד כלל דקימא לן דדם ושרצים אין מפרישים דשרצים ודם ונבלות הכל דבר אחד. ועוד מאי האי דקאמר דברי רבי יוחנן לא נדחו כי הנה לא מצאנו לרבי יוחנן שום סברא דחויה או בלתי דחויה אלא לרבי יוחנן ספוקי מספקא ליה אי מפרישים או אין מפרישים. והכי אמרינן ביבמות פרק חרש אלא רבי יוחנן ספוקי מספקא ליה כד קאי הכא מדחה כד קאי הכא מדחה ואיך אמר מכל מקום דברי רבי יוחנן לא נדחו. ועוד מאי ונראה לי שצריכים להפרישו בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי כגון שיש סברות בגמרא אבל במקום מסקנא מאי ונראה לי. ואיברא מה שכתב מכל מקום דברי רבי יוחנן לא נדחו, רש"י זכרו לברכה הטעהו שאמר במתניתין דדליקה במסכת שבת ותקשה לרבי יוחנן דאמר ביבמות לרבה בר בר חנא דארכסו ליה מפתחות של בית המדרש ברשות הרבים דבר טלי וטליא, והוא הכריחו לומר מה שכתב ואין לתמוה מזה מבעל הטורים שגם רש"י זכרו לברכה בספר עזרא פירש בכתוב ואהי שובר בחומה שהי' שובר בחומה להזהיר את העם לבנותה והוא מלשון סבר' ומחשבה ולדברי רש"י זכרו לברכה היה עזרא שובר החומה כמו שיקרה לנערים שיקרעו מלבושיהם ומנעליהם לשילבישום מחלצות או שיטמינו פת חריבה לשיאכילום פת חמה וסלת נקיה ואדם ילוד אשה הן אלה קצות דרכיו. ומכל מקום לבם של ראשונים כפתחו של אולם ולבם של אחרונים אין שעור לקטנו, סוף דבר בהא סלקינן ובה' דאין ללמד שום זכות על בעל הטורים על מה שכתב ונראה לי שצריכים להפרישו כמו שאין מקום להליץ עליו שום התנצלות על מה שכתב ואיני יודע למה כתב העובר על שבות דרבנן דאפילו באסורא דאוריתא, דודאי רבינו כך סברתו בספרו במקומות רבים והשם יכפר בעדי וכל זה אני כותב על הספק שמא לא הגיע לידי אדוני כתבי הקודם מי יתנני כנפי יונה גם אברה חסידה ונוצה אעופה ואשכונה לשמוע דברי תורתך התמימה אשר אין בה מום לרוב הקפת אדוני בתלמוד. משתחוה וכורע מול הדרת כבוד תורתך משה בן ישראל ושלום רב מאדון השלום.

תוכן העניינים

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה