אור ברסלב

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)· רבי אליהו מזרחי [הרא"ם]

שאלה סב

שאלה סא

פירוש הרב במאמר רש"י בפ' בהעלותך ששאלוהו בשאלניקי.

כתב רש"י אל מול פני המנורה נר אמצעי שאינו בקנים אלא בגוף של מנורה יאירו שבעת הנרות ששה שעל ששת הקנים שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי הפתילות שבהם וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי וכו' יש מקשים דמההיא דמנחות פרק שתי הלחם משמע דלא אמרינן שכל ששת הנרות שעל ששת הקנים היו פונים למול האמצעי אלא אליבא דרבי אלעזר ב"ר שמעון דאמר צפון ודרום היו מונחים סדר הקנים וכן משמע נמי מפרשי' בשבת פרק במה מדליקין ואם כן הכא דמפרש ליה לקרא כמאן דאמר שכל הנרות שעל ששת הקנים היו פונים למול האמצעי על כרחך לומר דסבירא ליה דקני המנורה צפון ודרום היו מונחים ואם כן שלשה הצפוניים פונים למול האמצעי וכן שלשה הדרומיים פונים למול האמצעי מיבעיא ליה.

ונראה לי דלא קשיא ולא מידי דהא בספרי שנינו בהעלותך את הנרות למה נאמר לפי שהוא אומר והעלה את נרותיה והאיר אל עבר פניה שומע אני יהו הנרות דולקים על פני כל הנרות תלמוד לומר אל מול פני המנורה שיהו נרות מקבילין את המנורה ומנורה את הנרות הא כיצד שלשה כלפי מזרח ושלשה כלפי מערב ואחד באמצע נמצאו כולם מקבילין את האמצעי מכאן היה רבי נתן אומר האמצעי מכובד וכיון שכן הוא מצינן לפרושי לההיא דמנחות נמי לאו אליבא דרבי אלעזר ב"ר שמעון בלבד אמרו שכל הנרות של ששת הקנים היו פונים למול האמצעי אלא אפילו אליבא דרבי נמי דקאמר מזרח ומערב היו מונחים דהא קרא דאל מול פני המנורה יאירו לא משמע אלא הכי שאם תאמר שמול פני המנורה אליבא דרבי הוא הפרכת שהוא מול הנר האמצעי שיהיו כולם פונים לפני יי' דמשמע אותו לפני יי' ולא אחר אלמא חד נר בלבד הוא דהוה כלפי לפני יי' שהוא בית קדשי הקדשים ולא האחרים וכן פרש רש"י בפי' מנחות בפרק שתי הלחם אלא על כרחך לומר דלכולי עלמא קרא דאל מול פני המנורה בהקבלת כל הנרות לנר האמצעי קא מיירי ולא פליגי אלא בנר המערבי דרבי דקאמר מזרח ומערב היו מונחים סבירא ליה דנר המערבי הוא השני לראשון שהוא בצד החצון משום דאין מעבירין על המצות וכי עייל בהיכל בקמא פגע ברישא וביה לא מצי לאתחולי דכתיב יערוך אותו לפני י"י צריך שיהא אחר חוצה לו דאי לא לא קרינן ביה לפני י"י ור' אלעזר בר' שמעון דקאמר צפון ודרום היו מונחים סבירא ליה דנר מערבי הוא האמצעי מפני שפיו של זה לבדו מטה לצד המערב וכל שאר הנרות כלפי האמצעי והכי מפרש לה רש"י בעצמו בפרק במה מדליקין ומה שפירש בפ' שתי הלחם והפנימי של צד מערב קרי ליה נר מערבי הוא לפי הקא סלקא דעתיה דסבירא ליה לתלמודא דנרות המנורה היו פיותיהם כמנהג מנורות המלכים שאם היו הקנים מזרח ומערב יהיו פיותיהם אם לצד צפון אם לצד דרום שאז אי אפשר שיהיה הנר שהוא לפני י"י רק הנד הז' מהחצון שהוא סמוך לפרוכת לא זולתו מפני שכל הנרות האחרים אינם לצד מערב לא גוף הנרות ולא פיותיהם אבל לפי המסקנא שהביאו המקרא של מול פני המנורה וחייבו ממנו שהששה נרות שבצד הגוף האמצעי כלם היו פיותיהם לצד הגוף האמצעי הנה בהכרח שלא יוכל רבי לחלוק על המקרא הזה ואז יתחייב בהכרח שיורה שיודה שהנר המערבי הפתוח לפני י"י אינו מדבר על הנר השביעי הקרוב לצד הפרוכת מפני שפיו היה נוטה לפאת הנר האמצעי שהוא לפאת מזרח ולא הנר הששי והחמישי לזאת הסבה בעצמה ולא הנר האמצעי עצמו שהרי פיו איננו נוטה לצד מערב ולא הנר הראשון שהוא החיצון מפני שהנר עצמו מזרחי אף על פי שפיו נוטה לצד האמצעי שהוא לפאת מערב נשאר אם כן הנר המערבי מסופק אם שיהיה השני או השלישי ועכשיו נשאר לנו להכריע שהוא השני ולא השלישי מפני שאין מעבירין על המצות. אך קשה דבשלמא לפי הקא סלקא דעתין מצי לאוכוחי שפיר דמזרח ומערב היו מונחים דאי אפשר לפרש קרא דאותו לפני י"י דמשמע אותו ולא אחר אלא במזרח ומערב היו מונחים אלא לפי המסקנא היכי מצי לאוכוחי מזרח ומערב היו מונחים דילמא צפון ודרום היו מונחים וקרא דאותו לפני י"י בנר האמצעי שאין שום אחר נוטה פיו לצד מערב אלא הוא. ועוד היכי מצי לפרושי קרא דאותו לפני י"י במזרח ומערב היו מונחים והא איכא תרתי שהם לפני י"י השני והשלישי והיכי כתב אותו לפני י"י דמשמע חד דוקא הרי לפני י"י ולא אחר, וצריך עיון דמהכא משמע דלא דרשינן קרא דאל מול פני המנורה שהיו נוטים כלם למול האמצעי אלא אליבא דרבי אלעזר ולא אליבא דרבי ויש לומר דרבי סובר דאותו לפני י"י אף על הנר גופיה קמיירי ולא על פיו לחודיה הילכך אי איפשר לאוקומי דצפון ודרום היו מונחים מפני שאז לא יהיה שום נר מערבי יותר מהאחרות אלא מצד הפה דמלת אותו לפני י"י לא קאי אלא על הנר עצמו ולולא המסקנא היה מפרש הנר השביעי שהוא לצד הפרכת אבל לפי המסקנא אי אפשר שיהיה אלא אותו שהנר והפה לצד מערב שהוא השני או השלישי ומסתמא קרא בשני קמיירי שבו פגע ברישא דאין מעבירין על המצוות והכי נמי משמע ממתניתין דמסכת תמיד דפרק החלה דקתני התם נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים מדליקין מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק שממנו היה מדליק את המנורה של בין הערבים דפירוש מזרחיים לא יורה אלא כדפירש רש"י ז"ל וכן פירש הרמב"ן ז"ל בפרשת תצוה ואמר וסתם משנה זו שנוי' כדברי האומר בנרות מזרח ומערב היו מונחים ולדעתו נר מערבי הוא השני ונקרא מערבי לפי שהוא מערבי לראשון ולפי שהוא צריך להדליק נר מערבי לקיים בו לפני י"י תמיד צריך להדליק המזרחי שאין השני נקרא מערבי עד שיהא זה מזרחי אצלו אבל הרמב"ם ז"ל פירש בפירוש המנורה הזו שהנר המערבי הוא הנר השביעי מהחיצון שהוא היותר פנימי מהכל והיותר סמוך לפרכת שהוא הפאה המערבית והוצרך לפרש המשנה הזאת שאלה השתי נרות הכתובים במשנה זו הן השתי נרות היותר פנימיות שהן הנר היותר קרוב לפרכת והקודם לו ואם כן צריך לומר שלא היה כתוב בנוסחא שלו נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים אלא שתי נרות בלבד דאם לא כן איך יפרש שם המזרחיים על השתי נרות היותר פנימיות שהן לצד מערב זהו הפירוש המסכים לפירוש רש"י ז"ל בשתי מזרחיים ושלשה מערביים כדי שלא נשים מחלוקת בין הברייתא של ספרי ובין הבריתא של מנחות אבל לפירוש הרמב"ם שכתב בפירוש המשנה של פרק שלישי מתמיד ופיות כל הנרות לצד מערב צריך לומר שהוא משים מחלוקת בין ברייתא דסיפרי לברייתא דמנחות וגם לא יסכים הפירוש של מול פני המנורה אלא למאן דאמר צפון ודרום היו מונחים וגם דברי רבי נתן לא יתכן שיהיו אלא למאן דאמר צפון היו מונחים לא למאן דאמר מזרח ומערב היו מונחים משום דרבי נתן אי סבירא ליה כמאן דאמר מזרח ומערב היו מונחים הנה לא יהיו השלשה מזרחיים פונים אל האמצעי וכן השלשה מערבים ואיך יתחייב מזה מכאן שהאמצעי משובח ואף לפי זה מצינן לאוקומי לפי' רש"י שבפרשת בהעלותך אליבא דספרי ולא קשיא ולא מידי נאם אליא מזרחי.

(א.ה. שאלה סג חסר/דולג בדפוס)

תוכן העניינים

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה