אור ברסלב

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)· רבי אליהו מזרחי [הרא"ם]

שאלה נח

שאלה נז

על אודות הקראים

כולל כל השלמיות מאתי תהלותיו דומיות אדוני החכם המובהק מרנא ורבנא כבוד רבי אליא יצ"ו הנה נא אדוני רבו אגרותי לתאר הדרתך יותר משערותי ועתה לא עצרתי כח לבלתי גלות אוזן כבוד תורתך על אודות קראית אם היא מותרת להנשא לכהן לכתחלה או באופן אחר או אסורה מכל וכל ויהיה האסור או ההתר נמשך מדעת רבינו הגדול כי דברי זולתו לא נאמר שהם בטלים ולא לקיימם וללכת אחריהם ויהיה זה לי לפלטה גדולה ואל נא תאחר כ"ת בדבר אף כי עתה הגיעו אלי מאת מאהבי כבוד רבי ישעיה מישיני כי שאלוהו אחרים דרך שאלה וזה טופס דבריו אות באות נשאל נשאל מעמדי על קראה לכהן מהו הדין ואם נשאת אם יוציאוהו מתחתיו אם לא.

תשובה כל המשתדל בחבורם מחלל זרע אהרן דהא קיימא לן בגמרא דצדוקי בזמן הזה ככותי באותו זמן טרם שיגזרו עליהם וכן פסק רבינו הגדול בספר קנין וכהן אסור בגיורת ולאו משום טעם גיות אלא שאין הויתם כדין הקבלה והמשכיל יתבונן כי לא נתן להכתב כל הצריך לזה ולכן הלכתי אחרי טעם הכותיות להודיע הלכה ולא מטעם גרות ועת לחשות והמחבר סותר וקדשתו ובעמוד והוצא קמן ושלום רב לאהבי התורה ואין למו מכשול נאם העני בדעת ישעיה בכ"ר יוסף מישיני זלה"ה עד כאן דבריו ואתה האיש השלם התבונן בדבריו אלה והשיבני דבר את אשר בלבבך כי אנשי הקהלה הזאת מעולם לא הלכו כי אם על דברי רבינו הגדול ודברי זולתו המתנגדים לו השליכו ארצה ואם יראה לכבוד תורתך שרבינו הגדול אוסר זה אנא שא נא עיניך למרום ותכתוב לי הדבר על פי טעמי רבינו הגדול וראיותיו והנני מוכן לגזרותיו ואדני יתענג על רוב שלום כחפצך וכחפץ אוהבך משרת זכריה איש ירושלם בכר אהרן זצ"ל.

התשובה שלמא רבה לכהנא רבא רבה דעמיה מדבדנא דאומתיה טוביינא דחכימי נזר אלהיו על ראשו הרב הגדול רבי זכריא הכהן יצ"ו האח היקר המעולה בכתם טהור לא תסולא אתת שאלתך קדמנא אשיבך את אשר בלבבי הגם כל רז לא אניס לך אמנם מה מאד נפלאתי הפלא ופלא על טוב חכמתך היקרה היאך הסיבות השאלה הכוללת לשאלה פרטית דמאי איריא כהן אפילו ישראל נמי כי אין הבדל בזה הדרוש בין כהן לישראל דהא לא שייך הכא דין גיורת כלל דצדוקים ישראלים גמורים הם ולאו שם גיות עלייהו לשום ענין מהענינים וכן כתב הרמב"ם ז"ל בספר זמנים הלכות ערובים פרק שני ישראל שהוא מחלל שבתות בפרהסיא או שהוא עובד עבודה זרה הרי הוא כגוי ואינו מבטל רשות אבל המינים שאינם עובדי עבודה זרה ואין מחללין שבתות כגון הצדוקים והביתוסים וכל הכופרים בתורה שבעל פה אין מערבין עמו ואין שוכרין ממנו לפי שאינו כגוי אבל מבטל רשות כישראל וכן אם היה ישראל וצדוקי בחצר אחד הרי הוא אוסר עליו עד שיבטל לו עד כאן לשונו הרי לך בהדיא שהצדוקי כישראל לא כגוי וההיא דספר שופטים הלכות עדות פרק אחד עשר שכתב הרמב"ם ז"ל המוסרים והאפיקורסים והמינים והמשומדים לא הוצרכו למנותן חכמים בכלל פסולי עדות שלא מנו אלא רשעי ישראל אבל אלו המוסרים והכופרים פחותים הן מהגוים שהגוים לא מעלין ולא מורידין וכו' לא תדוק מינה דלא הוו ישראלים דאיכא למימר פחותים מן הגוים לענין הריגה קאמר דגוים לא מעלין ולא מורידין והצדוקים הכופרים בתורה שבעל פה מורידין ולא מעלין ואם נפשך לומר הרי הרב עצמו כבר התיר זה בספר שופטים הלכות ממרים פרק ג' מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה אינו זקן ממרה האמור בתורה אלא הרי הוא בכלל המינים ומיתתו ביד כל אדם מאחר שהתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה ומורידין ולא מעלין כשאר המינים והאפיקורסים והאומרים אין תורה מן השמים והמוסרים והמשומדים כל אלו אינם בכלל ישראל כו' במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו וכו' אבל בני אותם הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם וכו' הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים בדתם שהוא אנוס ואף על פי שראה ושמע אחר כך יאודים הרי כבר גדלוהו על טעותם לפיכך ראוי להחזירם בתשובה וכו' וכן השיב רב האי גאון שהצדוקים תולעת יעקב הם ומלין את בניהם בשבת ומתפללים עמהם כל זה כשהם שומרים מועדי השם המקודשים אולם מה שראוי להסתפק בו מענין ספק פסול המשותפים בו כהני וישראלי וכבר דברו בזה שאר הפוסקים בהדיא כגון רבינו ישעיה הרב השני ורשב"א עליו השלום אך למה שכבר הגבלתני מלהזכיר זולת דברי הרמב"ם ז"ל יען כי אחריו נהגו כל קהלתכם הנה אודיעך את אשר בלבבי ולחכימייא ברמיזא כבר ידעת מה שכתב הרב בספר קדושה הלכות אסורי ביאה שספק ממזר מותר לבוא בקהל שנאמר לא יבא ממזר בקהל י"י ממזר ודאי אסור לבוא בקהל ולא ספק אבל חכמים עשו מעלה ביוחסין ואסרו כל הספקות לבא בקהל וכו' והיינו כרבי אלעזר כדאיתא פרק עשרה יוחסין רבי אלעזר אומר ודאן בודאן מותר ודאן בספיקן וספיקן בודאן וספיקן בספיקן אסור ואלו הם ספיקן שתוקי ואסופי וכותי ואמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי אלעזר עזר עד כאן הרי לך בהדיא שהכותיים כגויים הם בכלל הספקות ושהספקות אסורים כרבי אלעזר. עוד ידעת מה שכתב הרב בספר קניין הלכות עבדים פרק ששי עד אחד כותי כשר לגיטי נשים ושחרורי עבדים והוא שיהיה חבר ובזמן הזה שהכותיים כגויים לכל דבריהם אנו למדים מהם לצדוקים שהצדוקים בזמן הזה כמו הכותיים באותו זמן קודם שיגזרו עליהם שיהיו כגויים לכל דבריהם עד כאן לשונו וכאשר תשים פרקיו זה על זה תתבאר לך שאלתך בתכלית השלמות ולא ישאר שם ספק כלל רק למי שירצה לעות שכלו ולהנהיגו אחרי ההזיות אשר לא יועילו ואולם סבת מניעותנו מלהשיב על דבריך אין זה להתרשלות או לעצלה ולהעדר ההשגחה חס ושלום כי ידעתני והכרתני היטב ברוך י"י אך סבת מניעתי הוא רוב יראתי כי ידעתי כי יפול כתבי בידים מסואבות אשר מדרכם לבלבל עולמות ויכניסוני בקטטה עם קצת אנשים הנגועים מצד החלי ותשוב תועלת לכשלונים אולם עתה אחשוב שזה האיש המוביל הוא נכבד מאד ואדם חשוב ולא יפיל דברי לזולתך ואתה שלום. גם ידע כבוד תורתך כי כבר שלחו לי הקהי כתב על הדרוש הזה בעצמו ולא השיבותי להם דבר לסבה הנזכרת ואתה שלום כחפצך וכחפץ אהובך הנאמן אליא בכ"ר אברהם מזרחי זלה"ה.

תוכן העניינים

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה