אור ברסלב

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)· רבי אליהו מזרחי [הרא"ם]

שאלה טו

שאלה יד

אלה דברי הברית אשר כרתו כל ישראל יצ"ו שבקושטדינה היום י"ד לחשון הרע"ט בהיות שנצטערו אנשים רבים מהקהייליקי שעבר עד היום קיימו וקבלו עליהם שד' תלתיאל שהיה קהייא עד היום וקבלו גם בניו עמו שמהיום ואילך לא יקח קהייליק לא הוא ולא א' מבניו לא מעצמו ולא ע"י אחדים ואף אם מהמלכות יצ"ו יכריחוהו שיקבלהו שאם לא יקבלהו יהרג שיהרג ולא יעבור לקבלו עול של איזיק לשום יאודי מעולם ושלא יקום ושלא יטור לשום אחד מישראל בשום ענין גם כל ישראל קבלו עליהם שאם ד' שלתיאל או אחד מבניו יעבור בשום א' מהנז' שיעמדו כנגדו לרדוף אותו עד האבידו אותו ולא ילך שום ישראל בעזרו וכל מי שיש לו שקעטי שנתן משום ענין מעולם או פרחים או שום תשורה אם מענין המס או משרפליקי או משלגין או מענין יולגידיש וזולתם שלא יעלים הענין אלא ילך בכל דין שיוכל לבקשו ואפי' שיהיה השקעטי קודם כ' שנה והנה אם לא ילך בין איש בין אשה שיש לו שקעטי להיות עובר ושיאסר על כל ישראל אבלו וגילו ולוייתו וקבורתו וחתונו בו בזרעו ובזרע זרעו ואם חלק מישראל יסכימו לקבלו קהייא שיהא עובר אם יהא קהייא עליהם וכל אלה הדברים קובלו בין על כל ישראל בין על ר' שלתיאל בחרם באלה ובשבועה ובשמתא ובקללה ובנדוי בע"ה ובעולם הבא והכל שריר ובריר וקים ואחר עבור ימים רבים ביום ב' י"א לסיון הר"ף קם ר' שלתיאל וקבץ כל ממוני הקהלות יצ"ו בכנסת קהל זייטון ובקש מהם שיתירו לו החרם הנז' לעיל ושיחזירוהו למשמרתו הראשונה להיות קהייא עליהם כאשר בראשונה וקבל עליו בגזירת נח"ש בעולם הזה ובעולם הבא שלא יעשה שום דבר קטן או גדול בשום דבר כללי עם המלכות או עם השופטים או עם הדיין או עם שום שר שבעולם אלא ברשות ובעצת הממונים שימנו הקהלות מביניהם ושלא יורשה להכנס בין שני בעלי הריב לעזור לזה ולנגד לזה אלא ברשות הממונה של קהלתו ושייטיב לישראל בכל כחו ונתפייסו ממוני הקהלות בזה וכתבו שטר על כל הדברים האלו וחתמו בו ותכף ומיד רצו להתיר החרם הנז' לעיל ואנכי הטרוד והעלוב מנעתים ואמרתי אף על פי שחתמו בו כל הממונים אין ראוי להתיר החרם עד הבקר כדי שילכו הממונים בקהילותיהם להודיעם מה שעבר היום ובבקר יבואו כל הממונים ונתיר החרם במעמד הכל ואז לא ישאר פתחון פה לשום קהלה מהקהלות לאמר אילו היינו יודעים זה לא היינו מסכימים בהתרתו ויהי בבקר באו כל הממונים מכל הקהלות ודרשנו וחקרנו אם יש שום קהלה שלא בא הממונה שלו וכלם ענו ואמרו שכלם הם פה עמנו היום ומיד קמתי ונתתי ספר תורה לר' שלתיאל בחיקו וספר תורה אחר לקחתי אני בחיקי ואמרתי לכל ממוני ישראל במעמד הכל אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם כל איש ישראל מאחר שאתם ממוני כל הקהלות אתם מסכימים בהתרת החרם שקבל ר' שלתיאל או לא ענו כולם ואמרו כולנו מסכימים בזה אחר זה אמרתי לר' שלתיאל אתה מסכים בכל מה שכתוב בשטר הזה שבינך לבין ישראל עם כל התנאים הכתובים בו ענה ואמר כן אמרתי ואם תעבור בשום תנאי ממה שכתוב בו אתה מקבל עליך חרם חמור וגמור אמר כן אז אמרתי, לעיני כל ישראל אם כן הוי יודע שאם תעבור על שום דבר ממה שכתוב בו יחולו עליך ועל זרעך כל האלות הכתובות בספר התורה הזה וענה בקול גדול ואמר אמן, אחר זה אמרתי דע שאם תעבור על שום דבר מכל הכתוב בו הנה כל ישראל מקבלים עליהם מהיום שיהיה מוחרם ומנודה כל מי שיבא באבלך או בגילך וענו כלם ואמרו אמן אחר זה עניתי גם אני ואמרתי שאני מקבל עלי בכח השבועה שאם יתברר לי בברור גמור בראיה גמורה שעברת על שום דבר מכל הכתוב בו בשאט בנפש שאהיה פורש עצמי ממך כל ימי חיי ולא יראו פני אליך כל ימי חייך זהו מה שעבר לפני כל ממוני הקהלות יצו' וכל ישראל יצאו משם בשמחה ובשירים אחר כך באו אלי קצת מנכבדי הקהלות ואמרו לי למ"ה תשתדל לכתוב פסק של התרת החרם הזה כי כבר התריזו קצת מישראל והוציא קול שהחרם הזה אין בו התרה ושלא כדין התרת מה שהתרת ואני מפני שיש בזה חלול השם הוצרכתי לכתוב פסק על זה שכל מה שנעשה נעשה כדין וכהלכה ויחתמו בו כל חכמי הקהלות וכל המעיינים הנמצאים בעיר למען ידעו כל ישראל מן היום הזה והלאה הריקות של אותם המתריזים כנגד רבותיהם המורים שלא כהלכה ושוב לא יסמכו על דבריהם כי הם אינם אלא מהתלמידים שלא שמשו כל צרכם ומבקשים להתגדל בפני עמי הארץ ובפני אנשי עירם וקופצים ויושבים בראש לדין ולהורות בישראל והם המרבים המחלקות בישראל והם המחריבים את העולם והמכבים נרה של תורה והמחבלים כרם יי צבאות עליהם אמר שלמה בחכמתו אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים.

ומעתה אתחיל ואומר דהך מלתא דנדון דידן מלתא דפשיטא היא כבעיתא בכותחא דאית בה התרה ואין זו צריכה לפנים ולא לפני [ו] לפנים דלמאי ניחוש לה אי משום דהודר ברבים ותנן בפרק השולח המוציא את אשתו משום שם דע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר רבי יהודה אומר כל נדר שידעו רבים לא יחזיר ושלא ידעו בו רבים יחזיר ומפרש בגמרא מאי טעמיה דרבי יהודה דכתיב לא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה והוה להו לאיתשולי אשבועתייהו אי לאו משום דהודר ברבים הא רבנן פליגי עליה ואמרי שאפי' נדר שהודר ברבים יש לו הפרה כדמשמע מהא דקאמרי עליה בגמרא ורבנן התם מי חלה שבועה עלייהו כלל והא דלא קטלינהו משום קדושת השם ופרש"י ורבנן דאמרי דיש לו הפרה התם דלא הכום לאו משום דאין לו הפרה הוא דאפילו הפרה לא צריך דמי חיילא שבועה עלייהו כלל הלא בטעות היתה והא דלא הכום אינו אלא שלא יאמרו הגוים עברו ישראל על שבועתן ואיכא חלול השם ואמר אמימר הלכתא אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה ופסקו התוספות הלכה למעשה נדר שהודר ברבים יש לו הפרה מדהזכיר אמימר לישנא דהלכתא ואפילו לספרים דלא גרסי הלכתא מכל מקום מדפסיק בעל דעת רבים אין לו הפרה מכלל שסובר דברבים יש לו הפרה דאי אין לו הפרה כל שכן על דעת רבים ומה הוצרך לפסוק הלכתא בעל דעת רבים כיון דאפילו ברבים אין לו הפרה וכן פסק בהדיא גם הרמב"ם ז"ל אחד הנשבע בינו לבין עצמו ואחד הנשבע לרבים ואפי' נשבע בשם המיוחד ביי אלהי ישראל וניחם הרי זה נשאל על שבועתו ומתירין לו וכן פסק גם הסמ"ג והמרדכי והטור ואי משום דאותו חרם כיון שהיו הרבים מכריחים אותו להשבע ולקבל החרם ההוא הרי הוא כאלו אמרו על דעתנו אנו מדירין אותך והוה ליה על דעת רבים ואין לו הפרה הא נמי ליתא דהא כבר פירש רש"י בהדיא דלא מיקרי על דעת רבים אלא כשיאמרו לו הרי אנו מדירין אותך על דעתנו והמרדכי כתב והיינו על דעת רבים כשאומר לרבים על דעתכם אני נודר או אפילו שלא בפניהם כשאמר על דעת פלוני ופלוני אני נודר וכמח רבים רב נחמן אמר שלשה ורבי יצחק אמר עשרה וכגון שפרט אותם פלוני ופלוני אבל אם אמר סתם על דעת רבים יש לו הפרה וכתב הטור שבספר המצות כתוב בשם רבינו תם שאם נדר בפני שלשה אפילו לא פרט אותם אלא אמר סתם על זיעת רבים אין לו הפרה דמסתמא כשאמר לפניהם על דעת רבים על רעת אותם רבים שעומדים לפניו קאמר ואינו צריך לפרוט אותם בשמותם הרי לך בפירוש שכשלא אמר בפירוש על דעתכם אני נודר או שיאמרו אנו מדירין אותך על דעתנו או שיאמר לפניהם סתם על דעת רבים אין זה על דעת רבים.

עוד אפילו אם תמצא לומר שזהו על דרך רבים כיון שכל ממוני הקהלות חתמו בשטר ההתרה איך כלם מסכימים בהתרתו וע"כ זה לא הותר באותו יום כדי שילכו ויודיעו הדבר לקהלות שלהם ולמחר באו כלם ואמרו שכלם מסכימים בהתרתו הרי כבר הותר על דעתם ואלה הקצת שהם צועקים אחר כל זה ואומרים שאינם מפוייסים בהתרתו אינו אלא אם מפני שהם מעוטא דמעוטא שאין בדבריהם כלום ולפיכך לא חששו מהם ממוני הקהלות ולא רצו להזכירם ביום המחרת כשחזרו ובאו והתירוהו או שהסכימו בראשונה ביום הראשון ואחר כך נתחרטו וחזרו וצועקים ואין בכך כלום ועוד אפילו אם תמצא לומר שלא שמעו איך רוצים התירו וכששמעו אותו צעקו ואמרו שאינן מתרצין בהתרתו וגם שהם אנשים רבים ורשומים ואנשי שם שראוי לחוש לדבריהם אפי' הכי אין בכך כלום ויכולים להתיר לו אפי' לכתחלה מההיא דאמימר דאמר בפרק השולח הא דעל דעת רבים אין לו הפרה הני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה כההו' מקרי דרדקי דאדריה רב אחא דהוה פשע בינוקי ואהדריה רבינא משום דלא אשתכח דדייק כותיה הכא נמי כיון דלא אישתכח כותיה להיות לו כח לעמוד להטיב לישראל שכלם צועקים ואומרים שאין להם שום מנוחה ונחת רוח מה מחלב שיש להם מפני שכלם אנשים הדיוטים ואין דבריהם נשמעים לפני השרים ותכף ומיד שיגזור השר שום גזירה על שום יאודי מיד רצים ומביאים אותו לפני השר ההוא לקיים גזירתו באי זו גזירה שיגזרו עליו ונמצא שהם נזוקים מאלה המחלבשידיס שלהם מה שאין כן האיש הזה ר' שלתיאל שכלם מודים שיש לו כח לעמוד בהיכל מלך לבטל גזירת השר שגזר על היהודי עם כח השרים רואי פני המלך שהוא כבן בית עמהם שבזה יש תועלת גדולה ליהודים בלי ספק ואף על פי שאומרים שגם היה מזיק בקצת עניינים מכל מקום עם ההגבלה שהגבילוהו בשטר שבינו לבין היהודים חושבים שלא יוכל מעתה להזיק אלא להטיב וכל שכן שהמדירין עצמן לא הדירוהו שלא יהיה קהייא אלא שלא ברשות הקהלות אבל אם רוב הקהלות רוצים אותו לקהייא עליהם וכל שכן כל הקהלות אפי' הם עצמם מודים שיכול להיות קהייא עליהם אפי' בלתי התרה שכך כתוב בשטר החרם שלהם ואם חלק מישראל יסכימו לקבלו קהייא עליהם שיהא עובר אם יהא קהייא עליהם משמע אבל אם יהיו רובם המסכימים להיות קהייא עליהם רוב ישראל וכל שכן כלן יכול להיות קהייא עליהם ואינו צריך לא שאלה ולא התרה זהו הנראה לי לעניות דעתי. הטרוד והעלוב אליא מזרחי.

דברי הרב רבינו אינם צריכים חזוק ומכל מקום לאפושי גברא קא אתינא שלעניות דעתי הדבר פשוט שהיתר החרם היה כדין וכהלכה כמו שהוכיח הרב יצו' בראיות ברורות שאין לפקפק בהם ובר מן דין שלפי נוסח החרם לא היתה ההסכמה שלא יקח רבי שלתיאל הקהייליק אף על פי שירצו כל הקהלות לעשותו קהייא אלא שלא יקח אותו שלא ברשותם או אפילו ברשות חלק מהם ולשון חלק לעניות דעתי לא משמע אלא המיעוט או פחות מהרוב שהרוב לא מקרי חלק דהא קיימא לן רובו ככולו וכיון שכל ממוני הקהלות או רובן הסכימו שיהיה קהייא קרוב הדבר בעיני שאפילו היתר לא היה צריך ומכל שכן וקל וחומר שההיתר היה כהוגן וכשורה והמפקפק בו אינו אלא מן המתמיהים זה דעתי אני הצעיר אברהם ן' יעיש.

דברי הרב דברי אלהים חיים והם הם אלווההס הדברים שנאמרו למשה מסיני ומה יאריך לשון איש אשר כמוני ובכלל דבריו דברי וכל המוסיף עליהם גורע וכל שכן דמסיע אין בו ממש ומכל מקום להיות האמת עד לעצמו ומוסכם מכל צד ואהוב חתמתי שמי פה אליהו בן לאדוני אבי החכם כ"ר דוד אלפאגי הלוי נ"ע זעירא דמן חברייא.

בראותי דברי מנורת המאור הוא ניהו הרב אשר האיר ממזרח יצ"ו בעין ההתרה שדבריו מאירים כספירים ואף על פי שאין צריכים חיזוק מכל מקום לחזק האמת אתו ולהסכר פי דוברי שקר חתמתי שמי פה יהודה הישיש.

אף על פי שדברי הרב אינם צריכים חזוק כי דעתו נשגבה ומי כמוהו מורה יורה קורא לבא במרומים עלי דרך בורא ומה לאדם לפני המלך מ"מ לקיים גזרת אמוץ כתבתי שמי פה מנחם בן כ"ר שמואל קבולי נ"ע.

אילו היה ספק מה או ספקות נופלים בדבר ההתרה הנז' עדיין היה מן המחויב לכל חכם מחכמי הדור לקבל עליו דברי הרב ולומר שדעתו נשגבה על דעתנו ושלא לחלוק עליו חלילה אבל עתה שדבר ההיתר הזה ברור אף למתחילים בעיון אני אומר שבדבר הפשוט דבר שפתים אך למחסור אך כי להשתתף עם המתריסים נגד החולקים עם האמת חתמתי שמי פה יהודה ן' בולט.

דברי הרב אינם צריכים חיזוק אבל הוא בענותנותו להסיר מעליו תלונות ותואנות צוה את הבאים על החתום לפרסומי מילתא דתליא באשלי רבא דעמיה ומי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לבא אחרי המלך באשר כבר עשה ושתיקותו יפה מדבורו וי"י הטוב יכפר בעדו וישפות שלום רב לאוהבי תורתו נאם הצעיר בתלמידי הרב החותם במצותו שמואל הלוי.

פי חכם חן הוצק חן בשפתי מורנו ורבינו החכם השלם הישיש אשר כל אמרותיו אמרות טהורות כסף מזוקק ש שבעתים לו דומיה תהילה כי מי ימלל תהלותיו הלא הוא רבא דעמיה מדברנא דאומתי' כל הלכותיו קב ונקי לכן כל החולק עליו כחולק על השכינה וכל שכן שכל חכמי הדור מודים לו גם ראשי הקהלות הסכימו בנדון חרם זה שהוא מותר לכן גם אני הצעיר באלפי יצאתי בעקבי רבינו הישיש ושאר החכמים להסכים בהסכמתם אף כי דעתי הקצרה איננה מעלה ולא מורדת כי מי מנה עפר יעקב מכל מקום לקיים גזירת רבינו חשתי כדי לקבל עלי דבריו לכן כתבתי שורותים אלו ויי' יפרוש סוכת שלומו על ישראל עמו כה אמר עבדיך יעקב בר יוסף ז"ל האשכנזי.

בהיות שדברי ראש גלותינו נר"ו בכל פסקיו הם קב ונקי ואין מי שיעמד כנגדו וגם בענין ההוראה הזאת אין נודד כנף ופוצה פה ומצפצף והוא כלו מעויין עיון אמתי בלי שום גמגום ופקפוק למי שיבין דבריו בכל הכתוב בו מצורף אל מה שנמצאתי בקהל זייטון בעת ההתר' בספרי תורה חתמתי שמי פה אני הצעיר אלקנה בכר יוסף פנקלו זלה"ה.

כל דברי הרב סיני ועוקרי הרים ובזה הפסק עליו אין להוסיף ואף על פי שדברי אינם מעלים ואינם מורידים אבל לעשות רצונו ומאמרו חפצתי ועל כן חתמתי שמי פה. המר והנאנח שלמה ן' אל נבוב.

למען דעת כל עמי הארץ המתהללים באלילי כספם ואלילי זהבם והדבר אין בהם כי יש אלהים שופטים בארץ לאסור את האסור ולהתיר את המותר ולא כל הרוצה ליטול את השם יטול להתפאר בלבוש החומרא במה שהתירה תורה דמיחזי כיוהרא אמרתי לכתוב ידי לה' ולמען הפיל והשפיל קרן בני עולה העבדים המתפרצים על אדוניהם וחתום פי שטן הדובר על צדיק יסוד עולם שוא ודבר כזב נמניתי לחתום בתוככי הגבורים אשר מעולם המה החכמים החתומים באגרת הזאת לא חס ושלום להחזיק במעוז אבינו הזקן ציץ נזרנו ותפארתנו גולת גולתנו המלבישנו בגדי ישועת נפשנו חכמה ודעת ויראת י"י כי דברי אלה לא יעלו ולא יורידו בטלים במעוטם אצל גודל מעלתו ורוממותו ואם בדברים אשר כבשם כבשונו של עולם מפיו אנו חיים ועלינו תטוף מלתו על אחכ"מ וכמה במה שנודע לכל שדבריו דברי אלהים חיים ואין בם פקפוק כי אם לעורי לב שונאי אמת עושי סטים רודפי ה השררה והנצוח נגד יי ונגד משיחו ישלם יי לעושי הרעה כרעתם ואת ימי אדונינו ורבינו יאריך יגדיל ויאדיר תורתו אמן נאם המתאבק בעפר רגלי חכמתו ותורתו תם בכ"מ הר"ר דוד ן' יחייא זלה"ה.

ואני אחרון חביב עלי להחזיק דברי מהר"ר יצ"ו במה שכבר עשהו ואף על פי שדברי מורה צדק אינם צריכים חזוק כי האמת עד לעצמו ושרגאי בטהרא לא מהניא כל שכן במאי דלא ידע לאהדורי סברא ולאוקומי גירסא אליבא דהלכתא מכל מקום למלאת הגזירה בחרתי הסתופף בבית אלהים קדושים חברים מקשיבים ואם קצתם האריכו למעניתם ודברי אלה אחרונה יסעו לדגליהם בשמרם עקב רב. נאם אליא הלוי זעיר שם ואני צעיר מצעירי תלמידי הרב כתלמיד קטן עושה מאמר רבו חתמתי שמי פה. אברהם בן לא"א כהר"ר שם טוב בן חיים זלה"ה.

תוכן העניינים

שות רבי אליהו מזרחי (ראם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה