אור ברסלב

שות רבז יורה דעה· רבי בצלאל זאב שפרן

סימן קג

סימן קב

להרה"ג הנ"ל.

ע"ד השאלה (המובאה בספרו „שערי שלום“ חיו"ד סי' מ"ד) בדרך היכי תמצא בתערובות דאם יש ששים חמור מאם אין ששים? וכת"ר מצא פתרון לזאת השאלה. עפי"ד הגאון „לבושי שרד“ ז"ל (בחידושי דינים ליו"ד דן קט"ו) לענין „בארשט“ שנתחמץ בשאור של טבל, דאם אין בו ס', איכא תקנה להפריש עליו ממקום אחר. משום דהוי מחד דרבנן על תרי דרבנן:

הנה, שא נא עיניך וראה זה מצאתי בספר מעין החכמה (על ב"מ דף נ"ג ע"א על התוס' ד"ה הו"ל דשיל"מ) שהביא דברי הלב"ש. ודחה דבריו, וכתב וז"ל:

ולפי מה שכתבתי דבריו ליתא, דהא יכול להוסיף עליו עד שלא יהי' ס' ואח"כ יכול להפריש ממק"א וכמ"ש להוכית מהג"מ דיש לעשות תקנה זו. ובכה"ג דהוי מבא"מ, לכ"ע אמרינן דחוזר וניעור וכו' עכ"ל [עיין בשו"ת הרמ"ץ חיו"ד סי' פ"ד שכתב ג"כ עצה זו להוסיף בבארשט עד שלא יהי' ס' וחוזר וניעור יע"ש. וכבר קדמו בזה בס' „מעין החכמה“ הנ"ל. והוכיח כן מהש"ס]. אבל יש להעיר ע"ז עפי"ד הפלתי ז"ל בסי' צ"ט ס"ק י"ב שהוכיח דחוזר וניעור אינו אלא מדרבנן, עש"ב. אמנם בחידושי הארכתי בס"ד לדחות דברי הפלתי. והבאתי ראי' מהתוס' בכורות נ"ו ע"א (ד"ה אין. בסוה"ד). שהקשו לרב ולאבוה דשמואל, ושמואל, דאמרו אין המים מטהרין בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי בלבד, במה מטהרין מצורעים, ובמה מקדשין מי חטאת בער"פ וכו'? ותירץ ר"ת ז"ל דאיכא למימר מן הדין. קמא, קמא, בטל. אלא דמחמרי מפני מראית העין, ובימי משה אכתי לא גזור. וכתבו התוס' דאותו הטעם דקמא קמא בטל, לא יתכן. דהא חוזר וניעור, כשחוזר ורבה עד כדי שיש בו שיעור לאסור יע"ש. ולדעת הפלתי ז"ל דחוזר וניעור אינו אלא מדרבנן. לא קשה מידי קושיית התוס' על הר"ת. דהא אכתי י"ל דבימי משה לא גזרו חכמים עדיין האי דינא דחוזר וניעור אלא ודאי וס"ל לרבותינו בעלי התוס' ז"ל דחוזר וניעור היא מן התורה. כדעת הפמ"ג יו"ד סי' צ"ט בשפ"ד ס"ק כ"א] ודו"ק. ובחידושי האי כתי בזה בהרבה ראיות מכמה דוכתי בש"ס. ואין עתותי בידי להאריך פה ואי"ה עוד חזון למועד:

בצלאל זאב שאפראן

תוכן העניינים

שות רבז יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה