אור ברסלב

שות רבז יורה דעה· רבי בצלאל זאב שפרן

סימן עז

סימן עו

להרה"ג הנ"ל.

למזכרת אהבה, אציין לכת"ר איזה הערות קטנות על ספרו „בית המדרש של שם ועבר“:

א. (שם, ד', י"ד):

ממקום אחר בן תרבות רעה. י"ל מסוטה ו' ע"א, גיטין צ' ע"ב, הכתוב קראו אחר, שאין זה בן זוגו של ראשון וכו' ע"ש וכ"ה בספרי, תצא, פיסקא ר"ע:

ב. (שם, ז', ב') מה שכתב שדבר שחוזר ונכפל ג' פעמים, חזקתו שכן הוא לפי מדותיו, והרה"ג וכו' האבד"ק איזמאיל שליט"א העיר בזה. וי"ל עוד ממד"ר פ' וישב (פפ"ה פיסקא ה') עה"פ:

„כי אמר פן ימות גם הוא“, אר"א אע"פ שאין נחש יש סימן. ע"ש בפירש"י על המד"ר שכתב וז"ל:

אם הקרה לו סימן רע, מאמין בו לאחר ג' פעמים, כדכתיב „כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו“. וכבר מתו ב' בניו, כרבי דאמר בתרי הוויין חזקה, עכ"ל. וע"ש במח"כ שכתב כעין זה בשם רש"י ז"ל. ובירושלמי שבת פ"ו ה"ט, איתא:

אע"פ שאין נחש, יש סימן, ובלבד לאחר ג' סימנים:

ג. (שם, ז', ד') כתב:

סתם עבדים גנבים. הל"ל מאבות פ"ב מ"ח:

מרבה עבדים מרבה גזל ופירש"י ז"ל:

דסתם עבדים גזלנים ועיין פירש"י קידושין י"א ע"א, וכתובות נ"ח ע"א] ובב"מ פ"ו ע"ב, אמרי תמן, לית הימנותא בעבדי. ואנן בברכות ט"ז ע"ב: אין טבי עבדי כשאר כל העבדים, כשר היה. ומשמע דשאר כל העבדים אינם כשרים. וי"ל דהיינו טעמא דמ"ד בנדרים ל"ב ע"א, דדרש:

„וירק את חניכיו“, שהוריקן בזהב. ובתוס' סוכה ל"א ע"ב ד"ה הירוק. וכן בתוס' חולין מ"ז ע"ב ד"ה אלא ירוקה. פירשו שלא יהיו להוטין אחר הממון יע"ש. ולפי האמור, אתי שפיר, משום דסתם עבדים גזלנים וגנבים הם. ולהכי הוריקן בזהב, שלא יהיו להוטין לגנוב ולגזול:

ד. (שם, ט', ט"ז) הוראת שאר ושירים עיין ביו"ד סי' מ"ג, ובט"ז סק"ז [ובהגהות יד שאול, שם, כתב לפרש מד"ר רות. כמו שכתב כת"ר]. וי"ל משו"ת נו"ב מהד"ת חיו"ד סי' ר"ה וסי' ר"ו, דלא שייך תני ושייר, כי אם דשייר מקצת ע"ש. וי"ל ממכות כ"ב ע"א ובתוס' שם ד"ה מתקיף עש"ה. וכשיעמוד למנין. כל הנך קושיות דמתקיפו להו „וליחשוב“ וכו'. תראה דהוי שמונה לאוין דצ"ל בהו דתני ושייר ומש"ה על קושיית ר"ז לר"מ:

וליחשוב נמי שבועה שלא אחרוש. מתרץ שם קושיא זו. משום דאי אפשר לומר גם בזה תני ושייר. מפני שהשיור הוא יותר ממה דחשיב כמש"כ בנו"ב רס"י ר"ו עש"ה. ודו"ק וי"ל מלשון הש"ע או"ח סי' נ"ה סעיף ב':

והוא שנשתיירו רובן. ובש"ס מכות כ"ב ע"ב: כמה טפשאי שאר אינשי. ובפירש"י שם רוב בני אדם ומוכח דגם רוב מקרי „שיור“ וי"ל לשון הכתוב לחוד כחולין קל"ז ע"ב. ובתוס' קידושין ל"ו ע"ב ד"ה ממחרת. כתבו:

דגם לשון נביאים לחוד

עוד יש לי כמה הערות. ולא עת האסף פה ועוד חזון למועד:

בצלאל זאב שאפראן

תוכן העניינים

שות רבז יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה