שות רבז יורה דעה· רבי בצלאל זאב שפרן
סימן סז
כבוד הרה"ג וכו' מוה"ר אלטר שפירא נ"י האבד"ק וויקנא, כעת רב"ד בצרנוביץ
ע"ד אשר שאל לדעת בענין האווזות ובר אווזות המפוטמים, שזה כט"ז שנה שהי' אסיפת רבנים במחנ', ואסרו את העופות המפוטמים, אפי' ע"י בדיקת הוושט. וכעת קמו אנשים שאינם שומעים לקול הורים ומורים. ואוכלים בשאט נפש האווזות ובר אווזות המפוטמים. בלא בדיקת הוושט. ע"כ נפשו בשאלתו אם יש להתיר להם האווזות ובר אווזות המפוטמים, עכ"פ ע"י בדיקת הוושט. כמו שהתירו הרבנים הג' שליט"א ממדינת אונגארן. וכת"ה כתב שכפי הנראה בש"ע יו"ד סי' רי"ד אין אנו יכולים להתיר להם אפי' ע"י בדיקת הוושט ובפרט במדינה זו שאבותיהם ואבות אבותיהם נהגו בהם איסור מעולם. עכתו"ד.
תשובה
הדין אמת כמו שכתב כת"ה שאין להתיר להם אפ' ע"י בדיקת הוושט. והרי זה ב„בל יחל“ מדרבנן. כנדרים ט"ו ע"א. והגאון הקדוש חיד"א ז"ל בספרו ברכי יוסף' יו"ד סי' רי"ד, חקר בזה, אם הוא מדאורייתא, או מדרבנן. והביא מהרא"ש פ"ד דפסחים דמוכח שהוא מדרבנן יעו"ש. ובמחכת"ה אישתמיטתיה הגמ' מפורשת בנדרים ט"ו הנ"ל דמפרש יוצא דהיינו „בל יחל“ מדרבנן. וכ"כ בב"ח על הטור, רס"י רי"ד [ובתשובה לעיל, סימן מ"ד, הערותי בזה בדברים נפלאים בעזהשי"ת. ולא עט האסף פה]. וחמירא ד"ס יותר מד"ת. כעירובין כ"א ע"ב. ובירושלמי ברכות פ"א ה"ד. ובירושלמי סנהדרין פי"א ה"ד, ופ"ב דע"ז ה"ז. בפרט בנידון דידן שהאספת הרבנים הג' שליט"א בקעה מצאו וגדרו בה גדר חדש. וכבר פסקינן בש"ע יו"ד סי' רכ"ח סעיף כ"ח דאם היתה הסכמה גדר לרבים, או ם יג לתורה ולדבר מצוה, אינם יכולים להתיר. ועיין תשו' חו"י סי' קכ"ו שפסק דלמנהג שקבלה כל המדינה, צריך חרטה כל המדינה, לא של עיר אחת יעו"ש. ראה מש"כ המהרי"ק ז"ל בשורש קמ"ד, מובא בב"י יו"ד סי' קצ"ד, שכתב:
שהראשונים שהחמירו על כך, בקעה מצאו, וגדרו בה גדר, ועל כיו"ב כתיב:
„שמע בני וגו' ואל תטוש תורת“ וגו' וכו' ע"ש מש"כ בשם הריב"ש ז"ל יעו"ש וכבר נודע מש"כ המרדכי בחולין ר"פ גה"נ, לענין שמנו של גיד, וז"ל:
ושמנו ישראל קדושים הם ונהגו בו איסור. וראוי להחמיר בו. כדגרסינן:
בני הזהר בשל סופרים, יותר משל תורה. שד"ת יש בהם עשה ול"ת. ובד"ס העובר עליהם חייב מיתה. ומה ששנינו בו ישראל קרושים נהנו בו איסור זו היא ד"ס. עכ"ל:
ע"כ חלילה לנו לעבור על מנהג אבותינו במדינתנו. ותל"מ:
בצלאל זאב שאפראן