אור ברסלב

שות רבז אורח חיים· רבי בצלאל זאב שפרן

סימן ס

סימן נט

כבוד הרה"ג וכו' מוה"ר משה קאפל כ"ץ

שליט"א, רב דק"ק רימינענקא (בסרביא). ע"ד אשר שאל לדעת הלכה למעשה, לענין השם "אלהי אביהם" (בראשית ל"א נ"ג), אי הוי קודש או חול?

תשובה

הנה כת"ה הביא מש"כ בתיקו"ס. ולא נמצא תחת ידי. ועין לא ראתה בפ"ד דמס' סופרים ה"ה, ד"אלהי אביהם" חול. וכן פירש"י ז"ל במקומו. וכן מוכח מפי' בעל הספורנו ז"ל, שכתב וז"ל:

"אלהי אביהם" אמר לבן, אין לך למאן מה שיחדתי לדיין אלהי נחור עם אלהי אברהם, כי אמנם אלהי נחור, הי' אלהיו של תרח, שהיה אביהם של אברהם ושל נחור, עכ"ל א) ולכאורה יש להעיר על פירש"י בחומש, שלא הביא מ"ש שם במד"ר במקומו, ד"אלהי אביהם", משמעו קודש וחול. וכן דרכו בקודש, בכל מקום, להביא בפירושו מהמד"ר. וכמו שהביא שם מהמד"ר דרק "אלהי אברהם" הוא קודש. ובמ"מ לא ציין כלל להמ"ס. וי"ל דרש"י ז"ל פי' להמד"ר כפי' היפ"ת על המד"ר שם, ד"ה אלהי אביהם משמעו קודש וחול. וז"ל:

פי' לכאורה משמע שהוא קודש, דקאי על אלהי אברהם. אבל באמת הוא חול, דקאי על תרח שהי' עכו"ם, והוא חול, ונמחק, עכ"ל. ועפי"ז שפיר פרש"י ז"ל בפשיטות, ד"אלהי אביהם" חול, דהרי לפי' היפ"ת, לא פליגו כלל המד"ר והמס' סופרים. אבל המפרש "מתנת כהונה" על המד"ר שם, כתב וז"ל:

ה"ג:

"אלהי אביהם", משמעו קודש וחול, כי תרח אבי אברהם, מתחילה הי' עובד עכו"ם. ולבסוף חזר למוטב, כפירש"י בפ' לך, שעשה תרח תשובה וכו', עכ"ל. וא"כ עפי"ז מ"ש במד"ר:

"משמעו קודש וחול", הוא לפי האמת. וכש"כ שיתכן לפרש כן גירסת ה"ילקוט שמעוני" שם:

"אלהי אביהם, משמש קודש, ומשמש חול". כלומר שמשמש קודש, לאחר שעשה תרח תשובה, כאמור. וא"כ לפי גירסא זו, ופי' המת"כ, נראה דפליגו המ"ס, והמד"ר בד"ז. ועפי"ז יש לתמוה על המפרש "נחלת יעקב" על מס' סופרים הנ"ל, שכתב וז"ל:

ובמד"ר איתא:

"אלהי אביהם, משמש קודש וחול" דיש לפרש על אביהם של יעקב, והוא קודש. ויש לפרש על אביהם של לבן, והוא חול, עכ"ל. ובמחכת"ה לא העיר כלל לפרש כפי' המת"כ הנ"ל. ומצאתי ב"פירוש הטור" ז"ל (עה"ת, פ' ויצא) עה"פ:

אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו, שכתב וז"ל:

פי' כל אחד אמר ישפוט בינינו, אלהי אבותינו. לכך אמר לבן אלהי נחור זקנו. ויעקב אמר:

אלהי אברהם זקינו, ולכך אמר אחריו "אלהי אביהם" וכו' עכ"ל, ונראה שרבינו הטור ז"ל קבל פי' זה מהגאון בעל "אבן עזרא" ז"ל בפי' על החומש יעו"ש, ועפ"י פירושם של הטור והאב"ע ז"ל, יתכן ג"כ לפרש מ"ש במד"ר:

"משמעו קודש וחול". וכש"כ לפי גירסת ה"ילקוט" וה"נחלת יעקב":

"משמש קודש וחול". כלומר ד"אלהי אביהם", לפי האמת, משמעו ומשמש קודש וחול. לפי שכל אחד, לבן ויעקב. נשבע באלהי אבותיו ב) וא"כ עפי"ז יש לנקוט הלכה למעשה לקדש את השם הזה, בקידושי ספק. כמש"כ האחרונים ז"ל:

וראיתי מש"כ בספר "יד שאול" (על יו"ד סי' רע"ו סוסק"ט) בשם אביו הגאון ז"ל, דבשמות שנסתפקין אם הם קודש או חול, שיש לעשות ככה, דמתחילה לא יכוין לקדשם, ואח"כ יעבור עליו הקולמס, ויקדשם. דאז ממ"נ מועיל דאם הוא חול וא"צ לקדשו, אז הוי הראשון כתב, ואין מועיל כלל הכתב השני. כמש"כ התוס' בגיטין [י"ט ע"א ד"ה דיו, ושבת ק"ד ע"ב ד"ה אמר ר"ח]. ואם צריך לקדשו, א"כ כתב הראשון לא הוי כתב, והוי כתב השני כתב ע"ש. ולפענ"ד במחכת"ה לא יתכן עצתו זאת. דהא לא מהני העברת הקולמס לשמה. כמש"כ הלבוש ז"ל ביו"ד ס' רע"ו. וכ"כ הש"ך ז"ל ביו"ד סי' רע"ו סק"ב. וכ"כ הא"ר ז"ל באו"ח סי' ל"ב ס"ק ל"ה. ועיין במג"א או"ח סי' ל"ג סק"ז, ובלב"ש, ובמחצהש"ק, ובדג"מ, ובפמ"ג בא"א שם, שתמהו על המג"א בד"ז. ועיין בפמ"ג או"ח סי' ל"ב בא"א ס"ק ל"ד, ובסוס"י ל"ב בפתיחה לסי' ל"ב, בד"ה והנה. ובד"ה אלא. מש"כ בד"ז דלא מהני העברת הקולמס לשמה ע"ש, ובעיקרי הדינים באו"ח סי' ז' עש"ה, ודו"ק:

גם הלום ראיתי מש"כ בשו"ת מים רבים חיו"ד סוס"י נ"ט, בשם הלק"ט וכ"כ בשו"ת שמן רוקח ח"ב סי' כ"ה (מובא גם בפתח"ת יו"ד סי' רע"ו סק"א) דהדרך הנכון לעשות בכל שמות שיש ספק אם הם קודש, דיסמוך הסופר, על מה שקידש כל השמות בתחילת כתיבת הספר וכו' ע"ש, ולפענ"ד גם דרך זה תליא בפלוגתת רבותינו ז"ל. דלדעת הט"ז ז"ל ביו"ד סי' רע"ד סק"א, הסמ"ג ז"ל סבירא לי':

דיוכל הסופר לסמוך בשכח לקדש, על מה שקידש כל השמות בתחילת הכתיבה ע"ש. ועיין בתוס' ע"ז כ"ז ע"א ד"ה וכי היכן. שכתבו ג"כ כעין לשון הסמ"ג ז"ל ע"ש. וכ"כ הפמ"ג באו"ח סי' ל"ב בא"א ס"ק ל"ב, בשם הט"ז כנ"ל. ע"ש. אולם ב"דברי חמודות" על הרא"ש, בהל' ס"ת באות י"א, כתב:

דמהרא"ש והטור ז"ל משמע, דלא סגי לומר בתחלת הכתיבה, שהוא כותב כל השמות לשמן דלא כדמשמע בסמ"ג ע"ש. וכן בס' א"ר על או"ח סי' ל"ב ס"ק ל"ו, הוכיח מהמ"ב סי' צ"ט, להיפוך מהט"ז. אבל הפמ"ג באו"ח סי' ל"ב בא"א ס"ק ל"ב, כתב:

דאין ראי' משם ע"ש. ובשו"ת דבר שמואל סי' ע"ו, כתב לפרש דברי הסמ"ג, להשוותן לדעת שארי פוסקים הנ"ל. וכ"כ ב"ברכי יוסף", ביו"ד ס' רע"ו אות ג', להעיר על הט"ז ע"ש

ומחוורתא דעצת ה' היא תקום לקדש קידושי ספק כדבר האמור:

בצלאל זאב שאפראן סליק חלק אורח חיים.

סוף הספר

תוכן העניינים

שות רבז אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה