אור ברסלב

שות רבז אורח חיים· רבי בצלאל זאב שפרן

סימן נט

סימן נח

כבוד הרה"ג וכו' עורך הירחון "שערי ציון" נ"י בעיה"ק ירושלים תובב"א. בשע"צ סי' ט"ו הביא להעיר ע"ז דלא אשתמט שום פוסק לומר, דבלולב ושופר תפלה קודם, משום תדיר. והרה"ג מוה"ר יהל"ל נ"י, מיישב עפ"י מ"ש בברכות י"ד ע"ב דלהקדים קריאה לעשיה, מי שמעת ליה וכו':

הנה במחילת כת"ה אישתמיט מינייהו מש"כ בספר "סדר היום" סדר נטילת לולב. וז"ל:

ולעולם אל יפרוש אדם עצמו מן הצבור, ונהגו הצבור ליטול לולב, אחר חזרת ש"ץ תפלת שחרית, קודם שיברכו לגמור את ההלל וכו' עכ"ל. וכן בס' של"ה הקדוש (מס' סוכה) הביא מה שמצא כתוב בכת"ק של תלמידי האר"י ז"ל, דיותר טוב הי' לברך על הלולב אחר תפלת העמידה, קודם ההלל, בסוכה. אך מפני הרואים תעשה כנ"ל, סדר הראשון, עכ"ל. הרי דהאר"י החי הקדוש, וסדה"י ז"ל, לא חשו כלל לומר דאין להקדים קריאה לעשיה. ועיין בירושלמי ברכות פ"ב ה"ג, דלא שמיע לי' להירושלמי כלומר לא ס"ל מה דדחו בבבלי קריאה לעשיה, מי שמעת לי' ע"ש:

אולם בסוכה ע"א ע"ב משמע שנטלו את הלולב לצאת בו, קודם התפלה, דהרי א"ל מר בר אמימר לר"א, אבא צלויי קא מצלי ביה ופירש"י ז"ל:

כשהיה מתפלל, היה לולבו בידו ומסיים בגמ' שם, הכא מצוה נינהו, ולא טריד ע"ש בפירש"י ד"ה הכא. ובחי' הרשב"א ז"ל שכתב וז"ל:

פירש"י כי מתוך חביבות של מצוה שנטלו לצאת בו לא טריד וכו'. ויש לפרש דטרדה דלולב, כיון דמצות שעתא היא, והיא חביבה וכו' ע"ש ועוד תניא בגמ' דכך הי' מנהגו של אנשי ירושלים וכו' ע"ש. ו"בכסף משנה" על הרמב"ם הל' לולב פ"ז הכ"ד, ובמג"א או"ח סי' תרנ"ב סק"ג, ע"ש שהביא סוף דברי השל"ה ז"ל. והרבה יש לפלפל בזה, ועוד חזון למועד:

ולענין תקיעת שופר. עיין בירושלמי פ"ד דר"ה ה"ח, שלמדו מקרא, שהוא קודם מוסף, יעוש"ה:

בצלאל זאב שאפראן

תוכן העניינים

שות רבז אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה