אור ברסלב

שות רבז אורח חיים· רבי בצלאל זאב שפרן

סימן נח

סימן נז

כבוד הרה"ג וכו' מו"ה ישראל פסח

הי"ו אבד"ק נאווסעלץ (בסרביא): ע"ד שאלתו בדין ערב פסח שחל להיות בשבת, ושכח אחד למכור החמץ בערב שבת. אם מותר למכור החדר עם החמץ בשבת. והביא דברי ה"חק יעקב" סי' תמ"ד סק"ח שכתב, דאם שכח למכור חמצו שיש לו בחדר מיוחד בערב שבת, צריך לתת בשבת במתנה לנכרי החדר עם מסירת המפתח. ואפשר דאפילו מכירה שרי, ולא הוי כמקח וממכר דאסור בשבת, כיון שאינו עושה אלא כדי לינצל מאיסור חמץ. וכה"ג כתבו התוס' בעירובין דף ס"ו ע"א ד"ה יפה, דמותר לשכור רשות עכו"ם בשבת, ולא הוי כמקח וממכר, לפי שאין עושין אלא להתיר טלטול וכו' עכ"ל:

תשובה

הנה לפענ"ד יש לדחות ראיית ה"חק יעקב" הנ"ל, עפי"ד המג"א ז"ל באו"ח סי' ש"פ סק"ו שכתב וז"ל:

אלא דבשבת אסור לשכור, דהוי כמקח וממכר, דבשלמא גבי עכו"ם אין דירתן דירה, אלא שאסור משום גזירה, לא מיקרי קנין, אבל לא בישראל, יעו"ש במחצהש"ק. ויש להעמיס דברי המג"א בלשון התוס' הנ"ל שכתבו:

ולא הוי כמקח וממכר, לפי שאין עושין אלא להתיר טלטול. כלומר דלא מיקרי קנין. וא"כ עפי"ז אין ראיה כלל משכירת רשות נכרי בשבת לדין מכירת חמץ, דצריכה להיות מכירה גמורה, ודאי דאסור משום מקח וממכר. ותמהני על גדולי האחרונים ז"ל הלא הם הא"ר והפמ"ג באו"ח סי' תמ"ד בא"א סק"ח, ובבאה"ט שם סק"ו, ובמחצהש"ק שם סק"ז, ובסידור "דרך החיים" להגאון חו"ד ז"ל, שיחד כולם הסכימו לדעת הת"י ז"ל דאם אי אפשר במתנה, שיכול למכרו לנכרי בשבת, כאמור. ובמחכת"ה לא העירו כלל שיש לדחות ראיית הח"י הנ"ל:

שוב ראיתי בסידור "תורה אור" שנדפס בסופו קונטרס "דרך החיים" "ונתיב חיים", ובסי' קכ"א ב"נתיב חיים" אות ד', כתב וז"ל:

ואדמו"ר בסי' תמ"ח, כ':

אסור למכור בשבת אפילו אינו לוקח ממנו מעות וכו', ואפי' בהפסד מרובה אסור למכור, עכ"ל. ונראה דהרב ז"ל סבירא לי' דאין הלכה כהח"י, ואפשר דהיינו מטעם שאמרתי לדחות ראייתו. כדבר האמור:

בצלאל זאב שאפראן

תוכן העניינים

שות רבז אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה